פתיחת התפריט הראשי

שינויים

ב-[[17 בפברואר]], דיוויזיות של חיל הרגלים וחיל הפרשים הסובייטים, כשהם נתמכים במטריה אווירית, התקדמו בצורה משמעותית לבירה הגאורגית, פחות מ-15 קילומטרים דרום-מערבית. הצבא הגאורגי נלחם בעקשנות בהגנה על הגישה לטביליסי, אשר החזיקו מעמד במשך שבוע מול כוחות רוסיים עדיפים. הפסגה האסטרטגית של [[קוג'ורי]] ו[[טבחמלה]] עברה מיד ליד ב-[[18 בפברואר]] - [[20 בפברואר]], כאשר הכוחות הגאורגים, תחת פיקודו של [[גיאורגי מזניאשווילי]], סבבו לאחור, יחידות הצבא האדום, אשר סבלו מאבידות כבדות, החלו להתקבץ במטרה להדק את המעגל העוטף את טביליסי. עד
[[תמונה:Red Army in Tiflis Feb 25 1921.jpg|ימין|ממוזער|330px|[[הצבא האדום]] ב[[טביליסי]], [[25 בפברואר]] [[1921]]]]
ל-[[23 בפברואר]], גשר מסילת הברזל שוקמהשוקם והטנקים הסובייטים ורכבות משוריינות הצטרפו ליחידות הצבא האדום וחידשו את המתקפה על הבירה. כאשר הרכבות המשוריינות עמדו במקומם וספגו אש, הטנקים וחיל הרגלים חדרו למיקום הגאורגי בפסגת הקוג'ורי. ב-[[24 בפברואר]], המפקד הגאורגי, [[גיאורגי קבינידזה]], בעמדה חשופה, נכנע לכניסה הבלתי נמנעת של הצבא הרוסי ונסוג כדי להציל את צבאו מכיתור מוחלט, ואת העיר מחורבן. הממשלה הגאורגית וחברי בית המחוקקים התפנו לכותאיסי, במערב גאורגיה.
 
ב-[[25 בפברואר]], הצבא האדום המנצח נכנס לעיר טביליסי. החיילים הבולשביקים התפרסו בפריסה רחבה. [[הוצאה להורג|הוצאות להורג]] המוניות נערכו במקום אשר נהרגו בהן כ-5,000 איש בסביבות העיר. [[הוועדה המהפכנית]] בראשות [[ממיה אורחלשווילי]] ו[[שלווה אליאבה]], העזו להגיע לבירה, והכריזו על נפילת הממשלה המנשביקית, ופיזור של הצבא הלאומי הגאורגי והמשמר האזרחי, וייסוד [[גאורגיה הסובייטית]]. באותו יום, במוסקבה, קיבל לנין ברכות מה[[קומיסר]]ים שלו - "הדגל האדום מתנוסס מעל טביליסי, תחי גאורגיה הסובייטית!"