הטיול הגדול – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:טקסי חניכה באמצעות HotCat |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1וונציה, ריצ'רד, שנייה\1, אזור, שווייץ, \1ייחודי |
||
שורה 1:
[[קובץ:Pantheon-panini.jpg|ממוזער|פנים [[הפנתאון ברומא]]. ציור של [[ג'ובאני פאולו פאניני]] מהמאה ה-18.]]
'''הטיול הגדול''' (מצרפתית '''Grand Tour'''), היה טיול מסורתי שערכו גברים צעירים מהמעמד הגבוה ב[[אירופה]] ברחבי היבשת. המנהג היה נפוץ בין השנים [[1600]] עד לשנות ה-40 של המאה ה-19, יחד עם הופעת [[תחבורה מסילתית]] אפקטיבית באירופה. הטיול שימש למטרות חינוכיות, והיווה מעיין [[טקס מעבר]]. המנהג היה מזוהה במיוחד עם האצולה הבריטית ובעלי האדמות העשירים, אולם היה נפוץ גם במדינות צפון אירופה הפרוטסנטיות ביבשת, והחל במחצית
המטרה העיקרית של הטיול היה בחשיפה של הצעיר למורשת התרבותית של העולם הקלאסי ושל הרנסאנס. הטיול איפשר חשיפה ליצירות
== היסטוריה ==
העיר [[רומא]] הייתה במשך שנים יעד לעולי רגל, בעיקר במהלך "שנות יובל" קתוליות. ספרו של תומאס קוריאט, Coryat's Crudities, שפורסם בשנת [[1611]], היווה השפעה ראשונה על מנהג הטיול הגדול. השפעה נוספת היא הטיול של הארל מארונדל (Earl of Arundel), אשר הגיע לאיטליה ונאפולי, ואותו ערך עם אשתו וילדיו בין השנים 1913-14. מדריך הטיול שלו היה האדריכל הבריטי המפורסם [[איניגו ג'ונס]], אשר היה רק בתחילת דרכו באותה עת. בשנת [[1648]], לאחר הסכמי שלום מינסטר, בין ההולנדים לספרדים, החל המנהג לתפוס יותר תאוצה. לפי [[המילון האנגלי של אוקספורד]], נעשה שימוש לראשונה במושג "הטיול הגדול", בספר The Voyage of Italy של ריצ'
הרעיון לצאת לטייל למטרות סקרנות ולמידה החל להתפתח במהלך המאה ה-17. ספרו של [[ג'ון לוק]] משנת [[1690]], An Essay Concerning Human Understanding, עזר לקדם את הטענה שהידע מגיע לאדם מהעולם החיצוני, ומהגירויים החיצוניים של הסביבה אליה הוא חשוף. לכן, מי שרוצה ללמוד כמה שיותר, צריך לשנות את סביבתו, כדי להיחשף לגירויים חדשים. הטיול, אם כך, הפך לחיוני בשביל לפתח את החכמה והידע של האדם על העולם.
שורה 12:
האתרים והמדינות בהם ביקרו במהלך הטיול השתנו במהלך השנים. הבריטים לרוב התחילו את המסלול בעיר הנמל [[דובר (אנגליה)|דובר]], משם הפליגו ל[[אוסטנדה]], [[קאלה]] או [[לה הבר]] ביבשת אירופה. משם המשיכו בלוויה של מדריך וקבוצת משרתים, לעתים כשהם שוכרים כרכרה גדולה, או להמשיך בטיול בסירה, עמה יכלו להגיע עד ל[[הרי האלפים]].
הטיול כלל לרוב את פריז, שם היו המטיילים שוכרים מדריך הדובר את השפה (שנחשבה לשפת האליטה באירופה במאות ה-17 וה-18), ושם היו יכולים לקחת שיעורים בצרפתית, ריקוד, סייף ורכיבה על סוס. משם לרוב היו ממשיכים
משם היו ממשיכים המטיילים לאזור דובר הגרמנית של אירופה, שם היו מבקרים ב[[אינסברוק]], [[וינה]], [[דרזדן]], [[ברלין]], [[פוטסדאם]], ולעתים היו גם מבלים זמן בלמידה באוניברסיטאות ב[[מינכן]] או ב[[היידלברג]]. משם היו המטיילים נוסעים להולנד או לפלנדריה, ומשם ממשיכים בחזרה לאנגליה.
|