הבדלים בין גרסאות בדף "טורקיה"

הוסרו 45,316 בתים ,  לפני 5 שנים
החלפת הדף בתוכן "זה פשוט מקום של בני זונות. קטגוריה:מדינות העולם קטגוריה:מדינות אירופה קטגוריה:מדינו..."
(תיקון מיקום התבנית/תבניות)
(החלפת הדף בתוכן "זה פשוט מקום של בני זונות. קטגוריה:מדינות העולם קטגוריה:מדינות אירופה קטגוריה:מדינו...")
תגיות: עריכה חזותית חשד למילים בעייתיות
זה פשוט מקום של בני זונות.
{{מדינה
|שם=טורקיה
|מדינה=הרפובליקה הטורקית
|שם בשפת המקור=Türkiye Cumhuriyeti
|תמונת דגל=Flag_of_Turkey.svg
|תמונת סמל=Türkiye arması.svg
|מוטו לאומי=שלום בבית, שלום בעולם
|המנון=[[המנון טורקיה|מצעד העצמאות]]
|קובץ המנון=Istiklâl Marsi instrumetal.ogg
|תמונת מפה=Turkey (orthographic projection).svg
|יבשת=[[אירואסיה]]
|שפה רשמית=[[טורקית]]
|עיר בירה=[[אנקרה]]
|העיר הגדולה ביותר=[[איסטנבול]]
|קואורדינטות של הבירה={{coord|39|50|N|31|55|E|display=inline|type:city}}
|משטר=[[דמוקרטיה פרלמנטרית]]
|מנהיגים=- [[נשיא טורקיה|נשיא]] {{ש}} - [[ראש ממשלת טורקיה|ראש ממשלה]]
|ראש המדינה=[[נשיא טורקיה|נשיא]]
|שמות מנהיגים=[[רג'פ טאיפ ארדואן]] {{ש}} [[אהמט דבוטאולו]]
|אירועי הקמה=- תאריך
|הקמה=הכרזת הרפובליקה
|תאריכי הקמה=[[29 באוקטובר]] [[1923]]
|פירוק=
|אירועי פירוק=
|תאריכי פירוק=
|אחוז מים=1.3%
|מטבע=[[לירה טורקית חדשה]]
|סימון מטבע=TRY
|אזור זמן=+2
|סיומת אינטרנט=tr
|קידומת טלפון=90
}}
{{היסטוריה של טורקיה}}
'''הרפובליקה הטורקית''' (ב[[טורקית]]: '''Türkiye Cumhuriyeti''') היא [[מדינה]] ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]]. היא גובלת בדרום ב[[הים התיכון|ים התיכון]], ב[[סוריה]] וב[[עיראק]], במערב ב[[הים האגאי|ים האגאי]], בצפון-מערב ב[[יוון]] וב[[בולגריה]], בצפון ב[[הים השחור|ים השחור]], בצפון-מזרח ב[[גאורגיה]] ובמזרח ב[[ארמניה]], ב[[אזרבייג'ן]] (דרך [[נחיצ'יבאן]]) וב[[איראן]].
 
האזור בו שוכנת כיום טורקיה המודרנית היה ערש הולדתן של תרבויות חשובות, בהן האימפריות ה[[האימפריה הביזאנטית|ביזאנטית]] ו[[האימפריה העות'מאנית|העות'מאנית]]. בשל המיקום האסטרטגי של טורקיה, בנקודת המפגש בין [[אסיה]] ו[[אירופה]], ה[[תרבות]] הטורקית היא מיזוג מיוחד במינו של המסורת המערבית והמזרחית. יש לה גם חשיבות גיאו-פוליטית אסטרטגית משמעותית.
 
טורקיה היא [[רפובליקה]] חילונית, ו[[חוקה|חוקתית]]. [[מוסטפא כמאל אטאטורק]] בנה את המערכת הפוליטית שלה ב-[[1923]], לאחר נפילת האימפריה העות'מאנית. טורקיה נמנתה עם החברות המייסדות של [[האומות המאוחדות]], ושל [[ארגון המדינות האסלאמיות]], והצטרפה ל[[נאט"ו]] ב-[[1952]]. מאז [[2005]], מנהלת טורקיה משא ומתן להצטרפות ל[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]].
 
==שם המדינה==
שתי צורות הכתיבה של השם, '''טורקיה''' ו'''תורכיה''', הן צורות תקניות ומקובלות בשפה ה[[עברית]].
 
הצורה "תורכיה" מבוססת על תעתיק השם מתוך צורת הכתיבה שלו ב[[אלפבית ערבי|אותיות ערביות]] (تركيا), שהייתה צורת הכתיבה התקנית של השפה ה[[טורקית]] עד [[1928]].
 
הצורה "טורקיה" מבוססת על תעתיק השם מתוך צורת הכתיבה שלו ב[[אלפבית לטיני|אותיות לטיניות]] (Türkiye), שהיא צורת הכתיבה התקנית בטורקית מאז רפורמת הכתב שהנהיג אטאטורק ב-[[1928]].
 
בטורקית עתיקה, משמעות המילה "טורקי" היא "חזק". ישנן עדויות על שימוש בשם זה כבר בסביבות [[המאה ה-8]], בכתובות ה[[אורחון (אלפבית)|אורחון]] של ה[[גקטורקים]] מאסיה המרכזית.
 
בפי יהודים כונתה טורקיה במשך שנים רבות '''תוגרמה''' או '''תוגרמא'''.
 
==היסטוריה==
{{הפניה לערך מורחב|היסטוריה של טורקיה}}
 
===פרהיסטוריה===
[[חצי אי|חצי האי]] [[אסיה הקטנה]], המהווה את רוב שטחה של טורקיה המודרנית, הוא מהאזורים העתיקים בעולם, המיושבים ברציפות מאז [[תקופת האבן]], וזאת בשל מיקומה במפגשן של אסיה ואירופה. היישובים המוקדמים ביותר מתקופת האבן, הנמנים עם היישובים המוקדמים בעולם כולו, נתגלו ב[[צ'טלהויוק]] (Çatalhöyük), [[צ'איאונו]] (Çayönü), [[נבאלי ג'ורי]] (Nevali Cori), [[גבקליטפה]] (Göbeklitepe) ובאזור העיר [[מרסין]] לחופי הים התיכון. יישובה של [[טרויה]] החל בתקופת האבן ונמשך עד [[תקופת הברזל]]. תושבי האזור דיברו במשך ההיסטוריה [[שפות הודו-אירופיות]], [[שפות שמיות]] ושפות חורו-אוררטיות, לפי השלטון והתקופה.
 
===העת העתיקה===
האימפריה המשמעותית הראשונה באזור הייתה [[האימפריה החתית]] שהתקיימה בין המאות ה-18 וה-13 לפנה"ס. ה[[פריגיה|פריגים]] ירשו את החתים עד שה[[קימרים]] החריבו את ממלכתם במאה ה-7 לפנה"ס. במקביל, בין שנת 1000 לפנה"ס ועד למאה ה-6 לפנה"ס התקיימה ממלכת [[אוררטו]] בחלקה המזרחי של אסיה הקטנה, עד שנכנעה ל[[מדי]]. את מקומה של פריגיה תפסו מספר ממלכות שהחשובות שבהן היו [[לידיה]], [[קאריה]] ו[[ליקיה]], כולן בחלקה המערבי של אסיה הקטנה, והיוונים החלו מיישבים אותה לקראת סוף האלף השני לפנה"ס. האזור כולו נכבש על ידי [[הממלכה האחמנית]] במאות ה-6 וה-5 לפנה"ס, ולאחר מכן על ידי [[אלכסנדר הגדול]] בשנת 334 לפנה"ס. ב[[התרבות ההלניסטית|תקופה ההלניסטית]] חלקו מספר ממלכות את שטחה של אסיה הקטנה ובמאה ה-2 לפנה"ס החלו ה[[רומאים]] בכיבושה והשלימו אותו בשנת 65 לפנה"ס לערך.
 
===האימפריה הביזנטית===
{{הפניה לערך מורחב|האימפריה הביזנטית}}
עם חלוקתה הסופית של [[האימפריה הרומית]] בשנת [[395]], באה אסיה הקטנה תחת שליטתה של [[האימפריה הביזנטית]] ובירתה ב[[איסטנבול|קונסטנטינופול]]. תור הזהב של האימפריה הביזנטית היה בעת שלטונו של [[יוסטיניאנוס הראשון]] ב[[המאה ה-6|מאה ה-6]], והיא ידעה פריחה מחודשת גם בתקופת השושלת המקדונית ב[[המאה ה-10|מאה ה-10]] ובתחילת [[המאה ה-11]]. ב-[[1054]] התחולל [[פילוג הכנסייה הנוצרית|הפילוג הגדול]] בין הנצרות המערבית לנצרות המזרחית שמרכזה בקונסטנטינופול. במאות הבאות התמודדה האימפריה הביזנטית עם פלישת ה[[סלג'וקים]] ולאחריהם ה[[מונגולים]]. קיצה של האימפריה הביזנטית בא לה מהעות'מאנים שכבשו לבסוף את קונסטנטינופול ב-[[1453]].
 
====תיאורו של אבן בטוטה====
הנוסע המוסלמי [[אבן בטוטה]] ([[1304]] - [[1377]]) ביקר בטורקיה ב-1330 ותיאר אותה כאזור המופלא שבעולם. הוא מגדיר אותה כך: "אלוהים ליקט לכאן את כל הדברים הטובים הפזורים בעולם". הוא קובע כי תושבי האזור הם מארחים טובים, נקיים והחשוב מכל - מזונם משובח. השימוש הנפוץ ב[[חשיש]] עורר את תשומת לבו. הוא מתייחס לשלושה נושאים: חלוקת הערים לרבעים לפי עדות, ההשפעה האיראנית והיחס לנשים.
 
אבן בטוטה ביקר ב[[אנטליה]] ומצא בה תופעה חוזרת בערים תחת שליטה עות'מאנית: כל עדה בעיר גרה בתחום משלה. הנוצרים גרים ברבע מהעיר, מסתגרים מאחורי חומה, ששעריו ננעלים בערב. ל[[יוון|יוונים]] ול[[יהודים]] יש רבעים דומים. המלך, חצרו ועבדיו, ה[[ממלוכים]], שוכנים ברובע נפרד. כל הרבעים נפרדים והעיר כולה מוקפת ביצורים. החלוקה לרבעי העדות היא בהתאם לעקרון הקמת ה[[מילט|מֲילֱט]], שהתפתח לאחר מכן ב[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]]. משמעותו, כי כל "קהילה דתית" זכתה להכרה רשמית ממוסדות השלטון. הייתה לה זכות לשפוט בין חבריה ולגבות מהם מסים. בראש ה"מילט" עמד מנהיג דתי.
 
גם ב[[קוניה]] הבירה לשעבר של [[סולטנות רום]]. מצא את החלוקה המסורתית לשכונות לכל עדה ועדה. השלטון בעיר היה בידי ה[[סלג'וקים]] ששלטו, מטעם איראן, בחלקה הפנימי של טורקיה. ההשפעה האיראנית בעיר הייתה מורגשת והתקיימו בה ריקודים מסורתיים של ה[[דרוויש]]ים, מסורת מאיראן. ההשפעה האיראנית הורגשה גם בעיר [[דניזלי]].
 
אבן בטוטה מקדיש תשומת לב מיוחדת ליחס לנשים. הוא מבחין בין הנשים הטורקיות, שלהן רוחש הציבור כבוד רב, לבין הנשים היווניות, המשמשות [[זנות|זונות]] ונחשבות לסחורה. אבן בטוטה פגש בנשים טורקיות שעסקו במסחר ולעתים אף היו ללא [[רעלה]] על פניהן.
 
היחס לנשים מיוון היה כאל [[עבדות|שפחות]]. הטורקים קנו נערות יפות מיוון למטרת זנות. כל אחת נדרשה להביא רווחים לאדונה המוסלמי. נאמר לו כי הזונות היו הולכות ל[[חמאם]] והתמסרו שם ל"שחיתות הראויה לגינוי". גם המושל עסק ב[[סרסור|סרסרות]] והייתה לו קבוצת נשים שעסקה בזנות והביאה לו הכנסות ניכרות.
 
בעיר [[בורסה (עיר)|בורסה]] מצא אבן בטוטה שני [[מקום מרפא|מרחצאות מרפא]] גדולים, אחד לגברים והשני לנשים. כשהגיע לעיר הנמל [[סינופ]] לחוף [[הים השחור]] ראה אחד-עשר כפרים מסביב לעיר, מיושבים על ידי יוונים - עדות לכך כי בעבר היה יישוב יווני בטורקיה. בסינופ גילה כי תושבי העיר עוסקים ב[[שוד ימי]] בטכניקה ימית מיוחדת במינה, שמיחסים אותה לסולטאן גאזי צ'לבי: הימאים מתקרבים לאוניות המטרה כשהם שוהים מתחת למים, ואז פוגעים בהן.
 
===האימפריה העות'מאנית===
{{הפניה לערך מורחב|היסטוריה של האימפריה העות'מאנית}}
מבין [[הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה]] התבלטה זו של [[עות'מאן הראשון]] שהניח בתחילת [[המאה ה-14]] את הבסיס ל[[מונרכיה|ממלכה]] חדשה של שבטים טורקים, שנקראה ברבות הימים על שמו - "האימפריה העות'מאנית". האימפריה הגיעה לשיאה ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] בזמנו של הסולטאן [[סולימאן הראשון]] ("המפואר"), אז שלטה על ה[[בלקן]], חופי [[הים השחור]], [[הסהר הפורה]], חופי [[הים האדום|ים סוף]] וצפון [[אפריקה]]. ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] החל תהליך גסיסתה של האימפריה העות'מאנית, אשר נמשך כ-200 שנה עד לתבוסתה ב[[מלחמת העולם הראשונה]]. במסגרת [[הסכם סוור]] חולקו שטחיה של האימפריה בין הכוחות המנצחים. [[צרפת]] ו[[הממלכה המאוחדת]] קיבלו את מרבית השטחים במזרח התיכון, [[איטליה]] ו[[יוון]] זכו במרבית שטחה של [[אנטוליה]], והמדינה העצמאית של [[ארמניה]] הוקמה במזרח טורקיה, עד שסופחה ל[[ברית המועצות]] לאחר פלישת [[הצבא האדום]] ב-[[1920]]. כן הוקם אזור [[כורדים|כורדי]] אוטונומי, אך ניסיונותיו לקבל עצמאות דוכאו על ידי הטורקים.
 
===הרפובליקה הטורקית===
{{הפניה לערך מורחב|היסטוריה של הרפובליקה הטורקית}}
[[תמונה:TreatyOfSevresHEb.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טורקיה (צהוב) לפי הסכם סוור: סגול-ארמניה, אדום-הממלכה המאוחדת, תכלת-צרפת, ירוק-איטליה, כחול-יוון, כתום-אזור המצרים (מנהל אנגלי-צרפתי משותף)]]
לאור תנאיו המשפילים של הסכם סוור וחלוקת טורקיה, קמה בה תנועת התנגדות למשטר הישן ולשושלת הסולטאנים, בראשותו של [[מוסטפא כמאל אטאטורק]]. לאחר שתנועת ההתנגדות הטורקית כבשה את האזורים היווניים, האיטלקיים, הארמניים והכורדיים, נחתם הסכם חדש, [[הסכם לוזאן]], שסיים את כל מעשי האיבה באופן רשמי, והוביל ליצירת הרפובליקה הטורקית המודרנית. ב-[[1922]] נפל שלטון המלוכה, ואטאטורק התמנה לנשיא המדינה החדשה.
 
אטאטורק היה מנהיג פרגמטי אשר הוביל רפורמות נרחבות בטורקיה, שהביאו ל[[מודרניזציה]] ול[[התמערבות]] והפכו את המדינה ה[[אסלאם|מוסלמית]] לרפובליקה חילונית בעלת אוריינטציה מערבית. במדינה הונהגו שינויים רבים הידועים כ[[רפורמות אטאטורק]]. הרחוב הטורקי שינה את פניו - נשים טורקיות, שהיו רגילות להתהלך בחוצות עטופות ב[[רעלה]], הסירו אותן, ואילו הגברים הסירו את ה[[תרבוש]] המסורתי. ה[[אלפבית ערבי|כתב הערבי]] הוחלף בכתב המבוסס על ה[[אלפבית לטיני|אלפבית הלטיני]]. [[אנקרה]] הוכרזה כבירה הטורקית החדשה, והחליפה את איסטנבול שסימלה את שלטון הסולטאנים. מוסטפא כמאל הפך לדמות נערצת בקרב חלק ניכר מן הציבור הטורקי, שרואה בו את מקימה של טורקיה החדשה, ומכאן כינויו "אטאטורק" - אבי הטורקים.
 
בראשית ימיה של הרפובליקה הטורקית, [[מפלגה|מפלגתו]] של אטאטורק, מפלגת העם הרפובליקנית, הייתה המפלגה היחידה המותרת. בסוף [[שנות ה-40]] הותר קיומן של מפלגות נוספות, וב-[[1950]] אף זכתה בבחירות המפלגה הדמוקרטית האופוזיציונית. ב-[[1960]] צברה מפלגה זו כוח כה רב, עד כי המשטר הדמוקרטי היה בסכנה. [[הצבא הטורקי]], שהופקד על שמירת החוקה, נטל את המושכות לידיו, והעמיד את מנהיגי המפלגה למשפט באשמה של הפרת החוקה. ב-[[1961]] נערכו בחירות חדשות. השתלטות הצבא על המדינה בנסיבות דומות אירעה גם ב-[[1970]]. ב-[[1980]] התרחש משבר פוליטי חדש. תנועות פרו-סובייטיות ותנועות אסלאמיות איימו על יציבות השלטון. בתווך ניצבו שתי מפלגות המרכז, שהשוויון בכוחן שיתק את הפרלמנט. הצבא, בראשותו של הגנרל [[קנאן אוורן]], התערב בפעם השלישית. אוורן התפטר מתפקידו בצבא ונשאר לכהן כנשיא המדינה, עד לבחירות שנערכו ב-[[1983]]. שנות ה-80 של [[המאה ה-20]] עמדו בסימן ליברליזציה כלכלית אשר שינתה את פני הארץ. ב-[[1997]] שוב התערב הצבא בשלטון, והביא להתפטרותו של ראש הממשלה [[נג'מטין ארבקן]]. כיום מתמודדת טורקיה עם פילוג גובר והולך בין התומכים בהמשך הליברליזציה ומצדדים בהצטרפות ל[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]], לבין המצדדים בהדגשת אופיה המוסלמי של המדינה.
 
==פוליטיקה==
{{הפניה לערך מורחב|פוליטיקה של טורקיה}}
טורקיה היא [[דמוקרטיה פרלמנטרית]] ייצוגית. מאז היווסדה ב-1923 פיתחה טורקיה מסורת חזקה של חילוניות. [[חוקת טורקיה]] קובעת את המסגרת החוקית של המדינה. היא קובעת את עקרונות הממשל, ומבטאת את היותה של טורקיה מדינה אחדותית וריכוזית. החוקה הנוכחית אושרה ב[[משאל עם]] ב-[[1982]] ותוקנה פעמים רבות בשנים האחרונות.
 
בראש המדינה עומד נשיא בעל סמכויות מוגבלות, הנבחר על ידי חברי ה[[פרלמנט]] לתקופת כהונה בת 7 שנים. את ענייני המדינה מנהלת ממשלה הזקוקה לתמיכת רוב חברי הפרלמנט. לצד הממשלה פועלת מועצה לביטחון לאומי המורכבת בעיקר מאנשי צבא ומשמשת לה גוף מייעץ ומנחה. הפרלמנט חד-ביתי, ובו 550 צירים הנבחרים בבחירות כלליות יחסיות אחת לחמש שנים. הרשות השופטת עצמאית מהמבצעת ומהמחוקקת, ובית המשפט החוקתי אחראי על פסיקה לגבי התאמה של חוקים לחוקה. מועצת המדינה היא הערכאה השיפוטית הגבוהה ביותר לנושאים מנהליים, ובית דין גבוה לערעורים לשאר הנושאים.
 
ראש הממשלה הוא באופן כללי ראש המפלגה שניצחה בבחירות, ונבחר בידי הפרלמנט. ראש הממשלה או שריו אינם צריכים להיות חברי פרלמנט, אך ברוב המקרים הם כן חברים בו.
 
550 חברי הפרלמנט נבחרים לחמש שנים על פי מערכת [[מפלגה|מפלגתית]], מ-85 אזורי בחירה. רק מפלגות שזכו ביותר מ-10% מהקולות יכולות להיכנס לפרלמנט. לפיכך, בבחירות האחרונות רק שלוש מפלגות הצליחו לעבור את הסף ולהיכנס לפרלמנט. מאז 1933 קיימת זכות בחירה כללית בטורקיה, וכל אזרח שגילו מעל 18 יכול לבחור. נכון לשנת 2004, היו רשומות במדינה 50 מפלגות, מהשמאל הקיצוני ועד לימין הקיצוני. בית המשפט החוקתי יכול לאסור את קיומן של מפלגות שהן לדעתו אנטי-חילוניות או בעד היפרדות מטורקיה, או למנוע מהן מימון ציבורי.
 
באופן מסורתי, ה[[צבא]] הוא מוסד פוליטי משמעותי, ונחשב כמגן הרפובליקה של [[אטאטורק]]. על פי חוק, הצבא אמור להגן על החוקה הטורקית ועל אחדות המדינה, ולפיכך הוא ממלא תפקיד פוליטי דרך [[המועצה לביטחון לאומי (טורקיה)|המועצה לביטחון לאומי]], כמגינה על אופיה האחדותי והחילוני של הרפובליקה, ועל הרפורמות של אטאטורק. דרך המועצה, הצבא משפיע על מדיניות ההגנה כנגד כל איום על המדינה, כולל בדלנות אתנית או קיצוניות דתית. בשנים האחרונות, רפורמות הביאו למאמצים להחליש את האחריות של הצבא בפני החוקה, תחת תוכנית של התאמה לדרישות האיחוד האירופי ונוכחות אזרחית גוברת במועצה לביטחון לאומי. למרות ההשפעה הרבה שלו בנושאים אזרחיים, הצבא זוכה לתמיכה חזקה מהאומה, ונחשב כמוסד שזוכה לאמון הרב ביותר.
 
===יחסי חוץ===
מאז ייסוד הרפובליקה, היחסים הפוליטיים, הצבאיים והכלכליים העיקריים של טורקיה הם עם מדינות המערב. כך, למשל, נטלה טורקיה חלק ב[[מלחמת קוריאה]], והצטרפה לברית [[נאט"ו]] בשנת [[1952]]. היא נחשבה כמגן בפני הגוש המזרחי בשנות [[המלחמה הקרה]], והשתתפה במשימות שמירת-שלום רבות בנאט"ו מאז נפילת [[חומת ברלין]]. מסיבות היסטוריות ותרבותיות רבות, הדבר הביא לערבוב מגמות מסוים במדינות החוץ הטורקית. טורקיה היא החברה היחידה ב[[ארגון המדינות האסלאמיות]] שהיא גם חברה בנאט"ו, ויחסיה עם ישראל הם מבריתות המפתח ביחסים ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]].
 
האיחוד האירופי הוא השותף העסקי החשוב ביותר של טורקיה, וקיומה של פזורה טורקית משמעותית באירופה תרמה לפיתוח יחסים נרחבים בין שני הצדדים במשך השנים. טורקיה חברה ב[[מועצת אירופה]] מאז 1949, וחברת משנה ב[[הקהילה הכלכלית האירופית|קהילה הכלכלית האירופית]] (EEC) מאז [[1963]]. לאחר עשורים של משא ומתן פוליטי, ביקשה טורקיה להתקבל כחברה מלאה ב-EEC ב-[[1987]]. היא חתמה על הסכם [[מכס]] עם האיחוד האירופי ב-1995, וב-[[17 בדצמבר]] [[2004]] נפתח המשא ומתן להצטרפותה. מאז, זהו אחד הנושאים העיקריים שבהם עוסק [[משרד החוץ (כללי)|משרד החוץ]] הטורקי. יש להניח כי תהליך זה יימשך עוד זמן רב, בשל גודלה של טורקיה והיעדר הסכמה על נושאים רבים.
 
באופן היסטורי, היחסים עם [[יוון]] השכנה היוו מקור למתח תמידי. עדיין קיימות בין השתיים מחלוקות לגבי גבולות הים והאוויר ב[[הים האגאי|ים האגאי]]. עם זאת, לאחר [[רעידת האדמה באיזמיט (1999)|רעידות האדמה ב-1999]] בטורקיה וביוון, והתגובה המיידית של צוותי חילוץ והצלה משני הצדדים, החלו תקופה חיובית יותר, ויוון אף החלה לתמוך באופן פעיל בהצטרפות טורקיה לאיחוד האירופי.
 
מאז סוף המלחמה הקרה, בונה טורקיה קשרים קרובים עם מדינות [[קומוניזם|קומוניסטיות]] לשעבר במזרח אירופה ובמרכז אסיה, דבר שהביא להשקעות עסקיות רבות וכן להגירה בין המדינות. יחסיה של טורקיה עם [[ארמניה]] השכנה עדיין מתוחים בשל [[רצח העם הארמני]] בשנים [[1917]]-[[1915]]. ממשלת טורקיה דוחה את האשמות הארמנים שפעולות [[הטורקים הצעירים]] שהביאו להגלייה ולמוות של עד 1.5 מיליון ארמנים, בסוף מלחמת העולם הראשונה, מהווה [[רצח עם]], ומעדיפה לטעון שמדובר במוות בשל המלחמה, מחלות ורעב. רוב החוקרים המערביים טוענים שאכן מדובר ברצח-עם (ראו ערך: [[רצח העם הארמני]]).
 
בשל המסורות החילוניות שלה, טורקיה תמיד התייחסה בחשדנות למדינות מסוימות באזור, כדוגמת שכנתה הגדולה ביותר, [[איראן]].
 
על אף שטורקיה השתתפה ב[[כוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי|משימת שמירת-השלום של נאט"ו באפגניסטן]], לאחר ה-[[11 בספטמבר]] [[2003]], הייתה התנגדות רבה בטורקיה ל[[מלחמת עיראק]]. הממשלה לא הצליחה להעביר בפרלמנט החלטה המאשרת ל[[ארצות הברית]] להעביר את חייליה דרך שטחה של טורקיה כדי להגיע לעיראק, דבר שהביא להתקררות ביחסי ארצות הברית-טורקיה. טורקיה חוששת בעיקר מהתפתחות של מדינה [[כורדיסטן|כורדית]] עצמאית בעיראק. בעבר ניהלה טורקיה מאבק במחתרת הכורדית, ה-[[PKK]], הנחשבת כ[[ארגון טרור]] בכמה מדינות, מאבק אשר במהלכו נהרגו כ-37,000 בני אדם. בשל חשש זה, לוחצת טורקיה על ארצות הברית לפעול כנגד בסיסי אימונים של המורדים בצפון עיראק, ללא הצלחה רבה.
 
טורקיה הגישה לראשונה בקשה להצטרפות לאיחוד כבר ב-14 באפריל 1987. הדיונים עברו תהפוכות רבות: ב-1999 קיבלה טורקיה מעמד של מדינה מועמדת, ומאז אוקטובר 2005 היא מנהלת משא ומתן להצטרפות. הסכסוך בקפריסין היה לאחת מהנקודות העיקריות במשא ומתן להצטרפותה של טורקיה לאיחוד האירופי, מכיוון שטורקיה מסרבת לפתוח את נמליה לתחבורה קפריסאית.
 
====יחסי ישראל-טורקיה====
{{ערך מורחב|יחסי ישראל-טורקיה}}
מאז ניצחון המפלגה האיסלאמית והיבחרו בשנת 2008 של [[רג'פ טאיפ ארדואן]] לראשות הממשלה, חל בהדרגה מפנה ביחסי טורקיה ו[[ישראל]], טורקיה בראשות ארדואן התייצבה לצד ה[[פלסטינים]] במאבקם נגד ישראל, ארדואן גינה את ישראל פעמים רבות לעתים בצורה בוטה, בין השאר תקף את ישראל בעקבות מבצע [[עופרת יצוקה]] שאותו כינה "[[פשע נגד האנושות]],"‏‏{{הערה|1=‏משה ריינפלד, [http://www.news1.co.il/Archive/001-D-184718-00.html?tag=19-58-14 טורקיה: הפצצות ישראל פשע נגד האנושות], באתר News1, {{כ}}28.12.2008‏}} במיוחד זכורה התפרצותו של ארדואן לדבריו של נשיא מדינת ישראל [[שמעון פרס]] והאשמותיו כי ישראל רוצחת ילדים בעזה.
 
בשנת 2010 חלה הרעה נוספת ביחסי ישראל וטורקיה, לאחר ששגרירה של טורקיה בישראל הוזמן לשיחת נזיפה, בעקבות שידור סדרת טלוויזיה בטורקיה שהציגה שחקנים מחופשים לחיילים ישראלים הורגים ילדים, הטורקים ראו בשיחת הנזיפה פגיעה והשפלה לאחר שהשגריר הושב על כיסא נמוך ללא כיבוד. החרפה נוספת ביחסים הייתה לאחר אירועי [[המשט לעזה (2010)|המשט לעזה]] שבהם נהרגו מספר אזרחים טורקים ועשרה מחיילי צה"ל נפצעו, ארדואן כינה את פעולות ישראל כ"פיראטיות" ואיים כי "אם אתם - ישראל - רוצים את טורקיה כאויב, היא תהיה אויב חזק וקשה". למרות זאת, ב-[[2 בדצמבר]] [[2010]], שלחה טורקיה 2 [[כבאות אווירית|מטוסי כיבוי]] כדי לעזור לכוחות הכיבוי בישראל לכבות את [[השריפה בכרמל (2010)|השריפה בכרמל]]. בשנת 2011, לקראת פרסום דו"ח פאלמר, דרשו הטורקים התנצלות ישראלית על המשט ופיצויים למשפחות ההרוגים במשט. הדו"ח נדחה מספר פעמים על מנת לאפשר לישראל וטורקיה להגיע להבנות לפני פרסום הדו"ח אך ללא הועיל. לבסוף, הדו"ח פורסם ב-2 בספטמבר ובו ביקורת על שתי המדינות. טורקיה מצידה מימשה את ה[[אולטימטום]] שהציבה לישראל ביום שלפני פרסום הדו"ח - התנצלות או סנקציות - ונקטו במספר צעדים נגד ישראל, בהם גירוש השגריר הישראלי והקפאת ההסכמים הצבאיים בין המדינות.
 
במרץ 2013 התנצל [[בנימין נתניהו]] על אירועי המרמרה, בהתאם לבקשתו של [[ברק אובמה]], והוחלט ששתי המדינות יחזרו לשתף פעולה, אך היחסים ביניהן לא השתפרו, וארדואן הרבה להשתלח בישראל.
 
==צבא וביטחון==
{{ערך מורחב|ערכים=[[הכוחות המזוינים של טורקיה]], [[ארגון הביון הלאומי (טורקיה)|ארגון הביון הלאומי]]}}
 
==כלכלה==
{{הפניה לערך מורחב|כלכלת טורקיה}}
 
כלכלת טורקיה היא תערובת של [[תעשייה]] מודרנית לצד סקטור של [[חקלאות]] מסורתית (אשר העסיק כ-40% מהאוכלוסייה בשנת [[2001]]). ההערכה המקובלת היא שכ-50% מהאוכלוסייה חיה מתחת ל[[קו העוני]] הבינלאומי, בעיקר בחלקים הדרום-מזרחיים של המדינה, הנמצאים באזורי סכסוך.
 
רוב הייצוא של טורקיה מתבסס על גידולים חקלאיים כגון [[חיטה]], [[כותנה]], [[טבק]], [[פרי|פירות]], [[ירק]]ות, [[אורז]] ו[[תה]].
טורקיה היא יצרנית ה[[צמר]] הגדולה באירופה, והיצרנית הגדולה בעולם של [[אגוז לוז|אגוזי לוז]].
 
==גאוגרפיה==
[[תמונה:Tu-map-HE.png|שמאל|ממוזער|300px|מפת טורקיה]]
[[תמונה:Turkey_NASA.jpg|שמאל|ממוזער|300px|צילום לווין של טורקיה]]
{{הפניה לערך מורחב|גאוגרפיה של טורקיה}}
 
טורקיה היא מדינה המשתרעת על פני שתי [[יבשת|יבשות]], ומהווה גשר בין אירופה ל[[אסיה]]. מיצרי ה[[בוספורוס]], [[ים מרמרה]] וה[[דרדנלים]] מפרידים את חלקה האסיאתי (אנטוליה או "[[אסיה הקטנה]]") מחלקה האירופי ([[תראקיה]]). החלק האירופי מהווה רק 3% משטח המדינה.
 
שטחה של טורקיה הוא 780,580 קמ"ר. לטורקיה גבולות יבשתיים באורך 2,627 [[ק"מ]] עם 8 מדינות: [[בולגריה]] (240 ק"מ), [[גאורגיה]] (252 ק"מ), [[ארמניה]] (268 ק"מ), [[אזרבייג'ן]] (9 ק"מ), [[איראן]] (499 ק"מ), [[עיראק]] (331 ק"מ), [[סוריה]] (822 ק"מ), ו[[יוון]] (206 ק"מ). 7,200 ק"מ מהווים את גבולותיה הימיים של טורקיה ב[[הים השחור|ים השחור]], ב[[ים השיש]], ב[[הים האגאי|ים האגאי]] וב[[הים התיכון|ים התיכון]].
 
טורקיה האסיאתית ברובה הררית, ואילו טורקיה האירופית ברובה גבעית. בטורקיה ניתן למצוא נופים מגוונים כרמת [[אסיה הקטנה|אנטוליה]] מצד אחד, והרי הפונטוס, הטאורוס והאנטי-טאורוס מצד שני. הנקודה הגבוהה ביותר בטורקיה היא פסגת הר [[אררט]] בגובה 5,166 מטר. כ-85% משטח המדינה כולה נמצאים מעל גובה 450 מ'. בצפונה של המדינה במקביל לים השחור משתרעים הרי הפונטוס, ואילו בדרומה במקביל לים התיכון משתרעים הרי הטאורוס. שפלת החוף לאורך שני החופים הללו הינה צרה. מזרח המדינה הינה רמה מבותרת על ידי נהרות ונחלים, ובהם בדרום הרמה אגנים של ימות מלוחות, שהגדולה שבהן היא [[ימת ואן]].
 
טורקיה היא מדינה עשירה במים, בתוכה כ-1,200 ק"מ של [[נהר]]ות, כאשר הגדולים והחשובים מביניהם הם נהרות ה[[פרת]], ה[[חידקל]] וה[[קיזילאירמאק]]. בנוסף להם זורמים במדינה [[נהר הקורה]], [[נהר הדודן]], [[נהר הצ'ורו]], [[נהר המנדרס]], [[נהר הקופרו]] (נהר הקופרולו) [[נהר אראס]] ועוד. בשטחה של טורקיה נמצאים שני מיצרים שחשיבותם קריטית למסחר ולתעבורה העולמית- ה[[בוספורוס]] וה[[דרדנלים]], המחברים בין הים האגאי לים השחור.
 
טורקיה נמצאת על [[לוח טקטוני]] קטן, הממוקם בצומת לוחות טקטוניים שבה תנועה מרובה. [[הלוח הערבי]] נכנס תחת [[לוח אנטוליה]] ודוחף יחד עם [[הלוח האפריקאי]] את טורקיה לכיוון [[הלוח האירואסייתי]]. תופעה זו היא שהפכה את 80% מהשטח במדינה לשבור והררי, והיא זו שגורמת למספר גדול של [[רעידת אדמה|רעידות אדמה]] והתפרצויות געשיות באזור. ב- [[23 באוקטובר]] [[2011]] אירעה במזרח טורקיה רעידת אדמה בעוצמה של 7.2 בסולם ריכטר, שגרמה ליותר מ-500 הרוגים.
 
==דמוגרפיה==
{{הפניה לערך מורחב|דמוגרפיה של טורקיה}}
 
בטורקיה נערך מפקד אוכלוסין מדי עשור, כאשר האחרון היה בשנת 2000. על פי תוצאות המפקד והערכות, חיים כיום כ- 70.5 מיליון תושבים ב- 81 פרובינציות של המדינה. היא אחת המדינות המאוכלסות בעולם, והשלישית בגודלה באירופה, אחרי [[רוסיה]] ו[[גרמניה]]. (ב-2005, חיו בה כ-72 מיליון בני אדם). שיעור גידול האוכלוסייה הוא 1.5% בשנה. לפי נתוני הממשלה, [[תוחלת חיים|תוחלת החיים]] במדינה עומדת על 71.3 שנים בממוצע.
 
סעיף 66 לחוקה הטורקית מגדיר "טורקי" כ"מישהו הקשור למדינה הטורקית בקשר אזרחות", ולפיכך, המינוח המשפטי והאתני "טורקי" אינם זהים זה לזה. רוב אזרחי המדינה הם טורקים אתנים (כ-80%). המיעוטים האתניים העיקריים במדינה הם ה[[כורדים]], ה[[ערבים]], ה[[אלבנים]], ה[[ארמנים]], ה[[יוונים]] וה[[גאורגים]]. גופים בינלאומיים מעריכים כי הכורדים, המתגוררים בעיקר בדרום מזרח המדינה, הם המיעוט הגדול במדינה, כ-20%, אולם נתון זה שנוי במחלוקת. המילה "מיעוט" מהווה סוגיה בעייתית בפני עצמה. טורקיה מכירה בקהילות המוזכרות ב[[אמנת לוזאן]] (בעיקר [[יוונים אורתודוקסים]], ארמנים ו[[יהודים]]) כמיעוטים, אך בשל העיקרון החוקתי המשתית את המדינה על [[שוויון]] ואי הבחנה בין [[גזע (אדם)|גזעים]], אין לבני קהילות אלה זכויות מיוחדות. מספר מיעוטים ניסו להשיג זכויות, בין אם באמצעות [[טרור]] (דוגמת [[PKK]]) ובין באמצעים פוליטיים.
 
טורקית היא השפה הרשמית היחידה בטורקיה. לא קיימים נתונים אמינים עבור חלוקה לשונית באוכלוסייה, אך רשת הטלוויזיה הציבורית TRT משדרת מספר שעות בשבוע ב[[ערבית]], ב[[בוסנית]], ב[[אדיגית]] וב[[כורדית]].
 
99.8% מהאוכלוסייה בטורקיה הם מוסלמים, סונים ברובם, והשאר (0.2%) הם בעיקר [[נצרות|נוצרים]] ו[[יהדות|יהודים]]. אף על פי כן, טורקיה היא מדינה חילונית, ויש בה הפרדה מוחלטת בין דת למדינה עוד מימיו של אטאטורק . עובדה זו הופכת את טורקיה למדינה ייחודית מאוד ביחס למדינות הסובבות אותה. יתר על כן, עובדה זו חשובה מאוד ליחסים בין טורקיה למערב בכלל ול[[ישראל]] בפרט, ולתכנונים אסטרטגיים ושיתוף פעולה בין המדינות.
 
שיעור ה[[אוריינות]] בטורקיה הוא 95.3% אצל גברים ו79.6% אצל נשים, ובממוצע - 87.4%. השיעור הנמוך אצל הנשים נובע בעיקר מהיחס לנשים באזורים הערביים והכורדיים בדרום-מזרח המדינה. הבערות היחסית לעומת המדינות המפותחות במערב היא אחת המגבלות הקשות של טורקיה, ומהווה אחד המכשולים במאמצי הפיתוח והתיעוש שלה.
 
===יהדות טורקיה===
{{הפניה לערך מורחב|יהדות טורקיה}}
[[תמונה:Neve Şalom, Istanbul.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "נוה שלום"]]
'''יהדות טורקיה''' היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות ביותר באזור [[הבלקן]] ובאזור [[המזרח התיכון]], שני אזורים ש[[טורקיה]] מהווה חלק מהן. כבר בימי [[הבית השני]] התיישבו יהודים ב[[אסיה הקטנה]] ויש על כך עדויות היסטוריות. שרידי בית כנסת מ[[המאה ה-4 לפנה"ס]] נמצאו בעיר [[סרדיס]], בירתה של ממלכת [[לידיה]] הקדומה. שמה של סרדיס היה "Sfard" , אולי "ספרד" המוזכרת ב[[ספר עובדיה]]. ב[[האימפריה הביזנטית|תקופה הביזנטית]] הייתה באסייה הקטנה ובארצות הבלקן קהילה יהודית "רומאיונטים", אשר הגיע מ[[ארץ ישראל]].
 
[[האימפריה העות'מאנית]] הזמינה את [[גירוש ספרד|היהודים שגורשו מספרד ומפורטוגל]]. הם הגיעו לספרד בעקבות הזמנת הסולטאן [[באיזיט השני]]. הם היו במשך 300 שנה לגורם דומיננטי ומכריע בחיי המסחר, התרבות והרפואה של המדינה. חמש ערים באימפריה: [[איסטנבול]],אדירנה, [[איזמיר]], [[צפת]] - בארץ ישראל ו[[סלוניקי]] - ביוון, היו למרכזה של [[יהדות ארצות האסלאם|יהדות ספרד]]. בשנת 1900 מנתה יהדות טורקיה 300,000 נפש. רובם היגרו למדינות העולם: ליבשת אמריקה, לארצות המזרח התיכון ולארץ ישראל. היום הקהילה היהודית מונה 27,000 יהודים. פעילים במדינה 23 בתי כנסת, מהם 16 באיסטנבול. לקהילה היהודית באיסטנבול בית ספר יסודי ועל יסודי ובאיזמיר - בית ספר יסודי.
 
למרות טענות שעולות טענות של מגבלות על יהודים כגון הגבלות של הוראת ה[[שפה]] ה[[עברית]] או לימודה או הצבת תנאי לקיום [[חתונה]] דתית יהודית רק לאחר קיום [[חתונה אזרחית]] - אשר בוטלו עוד בשנות הארבעים של המאה הקודמת. [[אתא טורק]] נחשב לידיד היהודים.
 
לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] הייתה מדיניות השלטונות בטורקיה ליברלית וסובלנית לגבי עליית יהודים לישראל, ובמשך עשור מסוף המלחמה ניתנו כמאה אלף אישורי הגירה מטורקיה לישראל.
 
[[אליהו בירנבוים]], ראש [[מכון שטראוס עמיאל]] להכשרת רבנים לקהילות יהודיות בתפוצות, מדווח בשבועון [[מקור ראשון]] בספטמבר 2008 כי: "היהודים במדינה התורכית, המוסלמית-חילונית" חוששים לביטחונם. דרישות ביטחון גבוהות בכניסה לבתי כנסת, משרדי הרבנות ובניני הקהילה - תופעה שהחמירה לאחר שני הפיגועים בבית הכנסת "נוה שלום" שבאיסטנבול, בשנים 1986 ו-2003.
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Turkey|שם ויקישיתוף=טורקיה|ויקימסע=טורקיה}}
* [http://www.idi.org.il/ComparativeDemocratic/Pages/Turkey.aspx מידע פוליטי-חברתי על טורקיה,] באתר [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]].
* [[צור שיזף]], [http://shezaf.net/מדריכים/טורקיה/ טורקיה], באתר המחבר
* {{החדשות בהרחבה|עופר קניג|הבחירות בטורקיה: ניצחון לאסלאם או הבעת אמון לראש הממשלה ארדואן?|14}}
* [http://maps.turkeyodyssey.com/index.php מפות של טורקיה]
* [http://www.turkey.co.il מידע מקיף אודות טורקיה בעברית]
* [http://www.lametayel.com/information/country.asp?countryid=168 טורקיה באתר "למטייל"]
* [http://www.nrg.co.il/online/46/ART1/436/129.html טורקיה באתר nrg]
* [http://www.turkeyguide.co.il/Turkey/Turkey_History/Turkey_history.htm היסטוריה של טורקיה באתר "turkey guide"]
* [http://gotravel.co.il/travel/?p=286 טורקיה - מסלולי טיול, אתרי תיירות, מידע כללי וקישורים מומלצים]
* [http://www.e-mago.co.il/Editor/defense-954.htm טורקיה והאיחוד האירופי], באתר e-mago
* [[צבי מזאל]], [http://www.jcpa.org.il/Templates/showpage.asp?FID=416&DBID=1&LNGID=2&TMID=99&IID=9387 ההתמודדות עם בעיות דת ולאום סבוכות מסכנות את יציבותה של תורכיה], באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה
* [http://www.idi.org.il/BreakingNews/Pages/Breaking_the_News_14.aspx מאמר הסוקר את המשבר הפוליטי שהוביל לבחירות 2007 בטורקיה]
* [http://www.arkadas.org.il ארקאדאש - קהילת יוצאי טורקיה בישראל]
* [http://university.qwerty.org.il/?p=1377 תורכיה לאן? מאתאתורכ לארדואן], יום עיון העוסק בשינויים בתורכיה לאורך השנים {{וידאו}}
* [http://www.archive.gov.il/ArchiveGov/pirsumyginzach/DocumentsForeignPolicyEbooks/Turkey/ פרסום באתר ארכיון המדינה: יחסי ישראל-טורקיה בשנים 1967-1961]
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
{{ניווט
|כותרת=טורקיה – תבניות ניווט
|רקע=
|צבע=black
|מוסתר=כן
|רוחב=100%
|יישור=ימין
|יישור טקסט=ימין
|תוכן=
{{מדינות אסיה}}
{{מדינות אירופה}}
{{מדינות האיחוד האירופי}}
{{הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי}}
{{מדינות הבלקן}}
{{מדינות הים התיכון}}
{{מדינות המזרח התיכון}}
{{ארגון המדינות האסלאמיות}}
}}
 
{{ללא בוט|291}}
 
[[קטגוריה:מדינות העולם]]
משתמש אלמוני