חיים זלמן דימיטרובסקי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 3:
 
==ביוגרפיה==
חיים זלמן דימיטרובסקי נולד ב[[ירושלים]]. אמו, שרה מלכה, הייתה נכדתו של ראש בית הדין הגדול בירושלים הרב [[חיים יעקב שפירא]]. אביו, הרב יעקב יוסף, עלה לישראל מ[[לידא]] בתחילת [[המאה העשרים]], וכיהן כ[[רב]] של שכונת "[[נחלת שבעה]]" בירושלים. חיים זלמן דימיטרובסקי למד ב[[תלמוד תורה]] "[[ישיבת עץ חיים|עץ החיים]]" ואחרי כן בישיבת "[[מרכז הרב]]", אולם מורהומורו המובהק היה אביו. בסוף [[שנות ה-30]] החל ללמוד באוניברסיטה העברית. התזה שלו לתואר השני עסקה בתחום [[ביקורת התלמוד]] העליונה והיא נערכה בהדרכתו של פרופסור [[יעקב נחום אפשטיין]], מורהו הבולט השני היה הרב פרופסור [[שמחה אסף]]. דימיטרובסקי לימד תלמוד ב[[התיכון ליד האוניברסיטה|תיכון ליד האוניברסיטה]] ובשנת [[1948]] התגייס ל[[צה"ל]]. בשנים 1953-1951 עסק ב[[דוקטורט]] ב[[בית המדרש לרבנים באמריקה]] בהדרכתו של הרב פרופסור [[שאול ליברמן]]. עבודת הדוקטורט הייתה ההדרה של חידושי ה[[רשב"א]] (רבי שלמה בן אדרת) ל[[מסכת מגילה]], והיא ראתה אור כספר ב-[[1956]],. אחרי כן ההדיר את חידושי ה[[רשב"א]] ל[[מסכת ראש השנה]], ספרו יצא לאור ב-1961, שני ספריו הורחבו והתפרסמו בשנית ב-1981. בנוסף, התקין מהדורה של תשובות הרשב"א. שני ספרים אלו יצאו בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] במסגרת 'המכון להוצאת ראשונים ואחרונים'.
 
מאז 1951 לימד בבית המדרש לרבנים באמריקה, משנת 1981 הורה במשרה מלאה באוניברסיטה העברית. מפעלו "שרידי בבלי" שראה אור בשני כרכים ב-1979 מכיל כחמש מאות מסמכים, שהם שרידי ארבע מהדורות של [[דפוסי התלמוד]], ששלוש מתוכן הודפסו עוד לפני [[גרוש ספרד]] ופורטוגל. דימיטרובסקי מקדיש לכרכים מבוא נרחב אשר מבאר את הטקסטים בהקשרם ההיסטורי, הטקסטואלי וה[[ביבליוגרפיה|ביבליוגרפי]]. רבים ממחקריו עסקו בהתפתחותן של דרכי לימוד התלמוד במאות [[המאה ה-15|ה-15]] ועד [[המאה ה-18|ה-18]], תוך דיון בתמורות שחלו בלימוד ועמידה על הדומה והשונה בין מסורת אשכנז למסורת ספרד. הוא בחן את דרכי העיון התלמודי מבית מדרשו של הרב [[יצחק קנפנטון]] והעמיק בחקר גלגולי ה[[לוגיקה]] התלמודית שצמחה ב[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]]. כמו כן הוציא מהדורה מדעית מבוארת של [[מסכת בבא מציעא]] יחד עם פרופסור [[יעקב נחום אפשטיין]].