הרודוטוס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: הווירטואלי, \1ניסיו\2\3 |
Liadmalone (שיחה | תרומות) פרק חדש: הרודוטוס על ארץ ישראל |
||
שורה 39:
המתודה של הרודוטוס זכתה להערכה רבה בקרב חוקרים מודרניים, מכיוון שהיא מבוססת על איסוף חומרים, מיונם, תיאורם והסקת מסקנות לאורם. יתר על כן, בנוסף למידע שחילץ ממידענים וממקורות כתובים, מרבה הרודוטוס לעשות שימוש גם בממצאים מן התרבות החומרית לצורך ביסוס טענותיו.
הרודוטוס מציין לא אחת את השאיפות להציג תיאור מהימן ואובייקטיבי של האירועים. אמנם כהלני, הוא מרבה לשבח את היוונים, שעולים לשיטתו על הברברים, בייחוד בכל הנוגע להתארגנותם הפוליטית ולמשטריהם הדמוקרטיים. עם זאת, ניתן למצוא בחיבורו הערכה רבה למידות הפרסיות, בהן תבונה מדינית, נאמנות, נחישות, התמדה, אומץ לב ואמירת אמת, כמו גם מחמאות לחכמה ולדת המצרית. ייצוגים חיוביים אלה של העולם ה"[[ברברים (מונח)|ברברי]]" קנו לו את כינוי הגנאי "פילו-ברברוס" (ביוונית: אוהב ברברים) בקרב כמה מעמיתיו היוונים.
== הרודוטוס על ארץ ישראל ==
הרודוטוס ביקר בעיר [[צור]]{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/vl/herodotos/herodotos05.pdf הרודוטוס, ספר שני, סעיף 44.]}} ונראה גם כי ראה את [[עזה]]. ברור אם כן שההיסטוריון ביקר ב[[ארץ ישראל]], אולם ככל הנראה ביקורו היה מוגבל לקו החוף. הספר השני בהיסטוריות מתרכז במצרים ונקודת ההשקפה המצרית בולטת בו, ולכן סביר לקשר את הביקור הזה למסעו של הרודוטוס למצרים, שבדרך כלל מתוארך לשנות ה-40 של המאה ה-5 לפנה"ס. בהתחשב בכך ששהותו במצרים היתה די קצרה, הרודוטוס כנראה לא נשאר הרבה זמן גם בארץ ישראל.{{הערה|שם=שטרן 1|[[מנחם שטרן]] - Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Jerusalem, 1976, Vol. I, I. Herodotus, p. 1}}
בשני מקומות שונים בהיסטוריות שלו, מציין הרודוטוס את גבולה של "פלשתינה":
בספר השלישי:{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/vl/herodotos/herodotos08.pdf הרודוטוס, ספר שלישי, סעיף 5.]}} {{ציטוטון|מ[[פניקיה]] עד גבולי העיר קדיטיס הארץ היא לסורים הנקראים פלשתינאים}};
ובספר השביעי:{{הערה|שם=הרודוטוס, שביעי, 89|[http://www.daat.ac.il/daat/vl/herodotos/herodotos17.pdf הרודוטוס, ספר שביעי, סעיף 89.]}} {{ציטוטון|הפניקים...יושבים על שפת הים בסוריה. חבל סוריה זה וכל זה המשתרע עד מצרים נקרא פלשתינא}}.
השם היווני "פלשתינה" (Palaistinē ;Παλαιστίνη) נגזר משמו של החלק הדרומי של החוף, שהיה מיושב על ידי ה[[פלשתים]] ועל כן נקרא "פלשת" לא מאוחר מהמאה ה-8 לפנה"ס, כפי שמעידים [[ישעיהו]]{{הערה|{{תנ"ך|ישעיהו|יד|כט}}, {{תנ"ך|ישעיהו|יד|לא|קצר=כן|ללא=פרק}}.}} ותעודות [[אשור]]יות המתיחסות לאותה התקופה. משום כך מניחים כי הרודוטוס מציין בשם הזה גם את רצועת החוף בדרומה של פניקיה. יחד עם זאת, אין להוציא מכלל אפשרות, שכבר בימיו כמה אזורים בפנים הארץ היו כלולים באופן כלשהו במושג הזה.{{הערה|שם=שטרן 3|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. I, I. Herodotus, p. 3}}
בקטע מתוך הספר השביעי נזכרים גם "הסורים אשר בפלשתינא", שיחד עם הפיניקים משפצים אניות עבור הצי הפרסי.{{הערה|שם=הרודוטוס, שביעי, 89}}
אזכורים נוספים אצל הרודוטוס של שמה היווני של הארץ: "סוריה פלשתינה"{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/vl/herodotos/herodotos04.pdf הרודוטוס, ספר ראשון, סעיף 105.]}}, "פלשתינה־סוריה"{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/vl/herodotos/herodotos06.pdf הרודוטוס, ספר שני, סעיף 106.]}}, "סוריה הנקראת פַּלַיסטִינַאִית"{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/vl/herodotos/herodotos09.pdf הרודוטוס, ספר שלישי, סעיף 91.]}} ו"פלשתינא"{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/vl/herodotos/herodotos10.pdf הרודוטוס, ספר רביעי, סעיף 39.]}}.
בקטע מתוך הספר השלישי נרמז כי העיר "קדיטיס" ממוקמת בקרבת החוף. יש לזהות אותה כאן עם עזה, שאת גודלה השווה הרודוטוס לגודלה של [[סרדיס]], אולם "קדיטיס" נזכרת על ידו גם במקום אחר. שם היא מזוהה עם [[קדש (ארנת)|קדש על האורונטס]],{{הערה|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. I, I. Herodotus, p. 5}} בקטע בו ניתן להניח שהרודוטוס רומז לאחד האירועים בהיסטוריה הפוליטית של יהודה:{{הערה|שם=שטרן 1}}
"עם הסורים נפגש נכה ביבשה ונחל נצחון עליהם על יד מגדול ואחרי הקרב לכד את העיר קדיטיס עיר גדולה בסוריה".{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/vl/herodotos/herodotos07.pdf הרודוטוס, ספר שני, סעיף 159.]}}
רוב החוקרים מזהים את "מגדול" עם [[תל מגידו|מגידו]] ומניחים שהרודוטוס רומז לנצחון [[פרעה נכו]] על [[יאשיהו]] מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]]{{הערה|{{תנ"ך|מלכים ב|כג|כט}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|לה|כ}}.}} ב[[קרב מגידו (609 לפנה"ס)]].{{הערה|שם=שטרן 4}}
=== מנהג המילה ===
התיחסות אפשרית ליהודים בארץ ישראל ניתן למצוא בקטע בו דן הרודוטוס במקורו של מנהג ה[[מילה (ניתוח)|מילה]]:
{{ציטוטון|הקולכים והמצרים והכושים המה היחידים המלים מימים קדמונים את ערותם. הפניקים והסורים היושבים בפלשתינה, כפי שהם מודים, למדו מהמצרים... הם לבדם בין כל בני־אדם מלים את בשרם וכנראה מחקים הם בזה את המצרים}}.{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/vl/herodotos/herodotos06.pdf הרודוטוס, ספר שני, סעיף 104.]}}
הרודוטוס אינו מתיחס באופן מפורש ליהודים או לארץ יהודה, אולם נראה כי בהתבטאותו לגבי הסורים בפלשתינה שמבצעים מילה, יש רמז שמדובר ביהודים. משום כך גם [[יוסף בן מתתיהו]] הבין את חשיבותו של הקטע הזה{{הערה|שם=שטרן 1}} ואין לו ספק שאותם "סורים היושבים בפלשתינה" המלים את בשרם יכולים להיות יהודים בלבד, מאחר ומכל תושבי פלשתינה "היהודים לבדם עושים זאת"{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[נגד אפיון]]''', [[S:נגד אפיון#כב|מאמר ראשון, פרק כב]] (תרגום [[יעקב נפתלי שמחוני]]).}}. אולם ישנן ידיעות על אנשים אחרים באזורים אלה, מלבד היהודים, שהיו נימולים.{{הערה|שם=שטרן 3}}
קיימות עדויות רבות שמילה היתה נהוגה בקרב לפחות חלק מהערבים. בהתחשב בחדירה הערבית החזקה לחלקה הדרומי של ארץ ישראל ב[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|תקופה הפרסית]], ניתן לחשוב שהרודוטוס התכוון לערבים. אולם בהתחשב בעובדה כי הרודוטוס ידע על הערבים כאוכלוסיה מובחנת מהסורים, וגם הפיניקים נזכרים על ידו בנפרד, יש יסוד מוצק לפרושו של יוספוס. מלבד זאת, ניתן גם לקבל את ההשקפה שהרודוטוס קיבל את גרסתו על מקור המילה במצרים עצמה.{{הערה|שם=שטרן 4|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. I, I. Herodotus, p. 4}}
==תרגומי ספרו לעברית==
שורה 52 ⟵ 77:
* '''כתבי הרודוטוס''' בתרגום ד"ר אלכסנדר שור. העתק דיגיטלי ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=119 ספריה הווירטואלית] של אתר [http://www.daat.ac.il/ דעת].
* [[גבריאל הרמן]], "[http://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.2455494 הרודוטוס, אבי ההיסטוריה או אבי השקרים?]". עיתון [[הארץ]], 13 באוקטובר 2014. (ביקורת ספרים עם פרסום ההדפסה המחודשת של התרגום העברי.)
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:היסטוריונים מן העת העתיקה]]
| |||