אבן לבנייה – הבדלי גרסאות

* '''ביר זית''' - אבן [[דולומיט|דולמיטית]] קשה, צהובה אפרפרה ה[[כריהכרייה|נכרית]] מצפון מערב לירושלים. האבן מסוג "ביר זית" הינה בעלת תכונות מכניות מצוינות ולפיכך נחשבת מתאימה לשימושים רבים בבנייה. האבן מופיעה במספר רב גוונים החל בצהוב בהיר וכלה בחום כהה.

* '''מצפה''' - אבן גיר צהובה או אפורה שנחצביתשנחצבת בנגב באזור [[מצפה רמון]].

* '''חברון''' - אבן גיר צהובה לבנה הנחצביתהנחצבת בעיקר באזור הכפר [[תפוח (יישוב)|תפוח]] ממערב לעיר חברון.

מאפיין זה נותן אינדיקציה לגבי צבע האבן, כלומר צהוב, לבן, אפור, אדום וכן הלאה. בדרך כלל משתמשים באפיון הצבע יחד עם האפיון הגיאוגראפיהגאוגרפי, לדוגמה: '''מצפה צהוב''' או '''סלייב אדום'''.

יש מקרים בהם אבן לבנייה מוגדרת על פי מוצאה [[גאולוגיה|הגאולוגי]] מינרולוגימינרלוגי כדוגמת '''שיש''', '''אבן חול''' או '''בזלת'''. גם במקרה הזה תיתכן הגדרה המשלבת מספר סוגים של איפיוניםאפיונים כמו "שיש חברון" או "שיש איטלקי לבן".

אבן טבעית משמשת כחומר לריצוף יוקרתי בתוך מבנים. הריצוף יכול להתבצע במגוון של צורות ודוגמאות וסוגי אבן רבים מתאימים לשימוש כזה. בתקופה המודרנית מבצעים בדיקות באבנים המיועדות לריצוף מבנים כדי להבטיח שהן תהיינה עמידות לשחקה ולבלאי. כמו כן ניתן להספיג את פני האבן העליונים בחומרים כימיים שונים כדי למנוע מליכלוךמלכלוך להצטבר בנקבוביות האבן או כדי להיטיב את התכונות המכניות של הריצוף. לאחר הרכבת האבן לריצוף, ניתן לבצע [[ליטוש]] של האבן כדי לשפר את מראה הריצוף ואת הליטוש הזה ניתן ורצוי לחדש אחת לכמה שנים.

ריצוף אבן מחוץ למבנים בוצע כבר בתרבויות העתיקות ברחבי העולם. ישנן דרכים מרוצפות מתקופת [[האימפריה הרומית]] הנמצאות בשימוש עד היום. בבנייה המודרנית ריצוף אבן בשטחי חוץ אינו כלכלי בדרך כלל, כיוון שישנם פיתרונותפתרונות זולים בהרבה כמו ריצוף ב[[אבן משתלבת]], יציקת מרצפים מ[[בטון]] או [[בטון מזוין]] וסלילת דרכי [[אספלט]].למרות העלות הגבוהה יחסית של הריצוף החיצוני באבן, מתחזקת בשנים האחרונות מגמת השימוש באבן למגוון רחב של שימושים בריצוף חוץ. ריצוף אבן מבוצע בחצרות בתים פרטיים, במדרכות, בכבישים, בכיכרות ואפילו ברציפים בתחנות [[רכבת]]. בריצוף חוץ באבן יש להקפיד על מספר פרמטרים:

# על האבן לעמוד במבחני [[שחיקה מכנית|שחיקה]]{{הערה|1=ראו תקן ישראלי מס' 1554 חלק 2}} כדי שלא תהרסתיהרס כתוצאה משימוש.

התמיכה התחתונה של חיפוי האבן היא קורת בטון נמוכה בתחתית הקיר, ובמקרה שלא ניתן לבצע כזו קורה, מצמידים אל הקיר פרופיל פלדה בצורת זוויתן. בשיטה הזו רצוי{{הערה|1=ראו מפמ"כ 378 הוצאת [[מכון התקנים הישראלי]] 1994}} להשתמש באבנים עבות ונמוכות כיוון שבשעה שיוצקים בטון מאחורי האבן, האבן צריכה לעמוד ב [[לחץ הידרוסטטי|לחץ ההידרוסטטי]] שמפעיל הבטון היצוק מאחוריה. במידה ונדרש להשתמש באבנים דקות או גבוהות, ניתן לתמןךלתמוך באבן ב[[טפסנות]] ארעית מצידה החיצון

שיטת חיפוי קירות באבן בבניהבבנייה חצי ישהיבשה ( הנקראת בתקן "קיר כפול" בשל תירגוםתרגום מגרמנית התיאור של חיבור שני קירות לבנים באמצעות סיכות אלחלד) (באנגלית cavity wall) היא סוג של חיפוי בשיטה חצי היבשה. בשיטה זו בונים קיר אבנים, במרחק המייצר חלל של כ- 3.0 ס"מ מקיר המבנה. האבנים מונחות אחת על גבי השנייה באמצעות [[טיט]] באותו אופן שבונים " בניית אבן ירושלמית". השורה הראשונה בכל קומה (או על פי חישוב) נבנית מעל משענת יציבה של זוויתן אלחלד המורכב בין כל 2 אבנים. הזוויתנים נושאים עומס אנכי בלבד. כדי להתמודד עם העומסים האופקיים (כמו כוח היניקה של הרוח) הפועלים על האבנים , קושרים כל אבן אל המבנה באמצעות סחכותסיכות אלחלד ייעודיות. לסיכות חירוץ לולינילולייני בקצה הנכנס למיתד נילוןניילון לעיגון בקיר התשתית. השיטה בוצעה לראשונה בבית חולים הדסה עין כרם ויתרונה בחיםויבחיפוי אבנים קטנות הנבנות בניית גזית.

השיטה מבוססת על התקן הגרמני DIN 1053. לשיטה מוקדש חלק 6 בתקן ת.י. 2378.

שימוש בדבק כאמצעי עיגון לחיפוי אבן על קירות מבנים נדיר יותר וקיים החל מראשית [[שנות ה-80 של המאה ה-20]]. ישנן שתי שיטות עיקריות בחיפוי באמצעות הדבקה. השיטה הראשונה היא שימוש בדבק רגיל, כמו דבק שבאמצעותו מדביקים אריחי קרמיקה. בשיטה הזו מנקים היטב את קיר הבטון עליו רוצים להדביק את האבן ולפעמים גם מחספסים אותו ואז מורחים דבק על גב האבן ומצמידים אותה לקיר. יש לבדוק האם סוג הדבק מתאים לסוג האבן ולגודלה, ככל שהאבן יותר גדולה מקדם ההתפשטות הסיגוליהסגולי יגרום להתפשטות גדולה יותר לכן כדי למנוע התנתקות כתוצאה מהפרשי התפשטות יש להתמשלהשתמש בדבק קרמיקה גמיש יותר שיפצה על שינויים אלה . בשיטה השנייה משתמשים בדבקים מיוחדים בעלי חוזק גבוה במיוחד לרוב מבוססי [[אפוקסי]] כדוגמת '''לטיפוקסי''' המיובא על ידי חברת לטיקריט, או '''מגהפוקסי''' תוצרת חברת שחל, או '''אפוקסי סטון''' של חברת אשקלית. דבק כזה אין מורחים על כל שטח גב האבן, אלא מורחים אותו בארבע או שלוש נקודות מרוחקות.