אבן לבנייה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מעט הגהה |
|||
שורה 15:
===סוגי אבן הנפוצים בישראל===
* '''חלילא''' - אבן לבנה צהבהבה מאזור דרום חברון, בעלת [[מרקם]] נקבובי כמעט [[קירטון|קירטוני]], מה שגורם לקבלת גידים שקועים בגוון בז' לאחר ה[[סיתות]].
* '''ביר זית''' - אבן [[דולומיט|דולמיטית]] קשה, צהובה אפרפרה ה[[
* '''עצמון''' - [[אבן גיר]] צפופה וקשה הניתנת ל[[ליטוש]] בקלות ולפיכך משמשת גם כתחליף ל[[שיש]]. אבן עצמון נחצבת ב[[הגליל|גליל]] באזור הכפר [[ירכא]] ומופיעה בגווני לבן, אפור וחום בהיר. אבן זו מכונה גם בשם הערבי גָ'ת או גִ'ית.
* '''[[בזלת]]''' - אבן [[סלע געשי|געשית]] קשה ובדרך כלל שחורה, המצויה בארץ באזור [[הבקע הסורי-אפריקני]] ונחצבת באצבע הגליל ובחוף הדרומי של ה[[כנרת]].
[[קובץ:JerusalemGardens4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חיפוי קיר באבן דמוית סלאייב צהוב ואדום, ממילא ירושלים]]
* '''סלָאיֶיבּ''' - ה[[אבן ירושלמית|אבן הירושלמית]] המקורית. אבן דולומיטית קשה בצבע אדום או צהוב, ממנה בנויים מרבית המבנים ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ובסביבותיה. מקור השם הוא גבעה שעליה בנויה כיום שכונת [[גילה]] ושבה הייתה מחצבה מפורסמת. לעתים מכונה אבן מסוג "סלאייב" גם בשם '''"מיזי יהודי"'''.
* '''מצפה''' - אבן גיר צהובה או אפורה
* '''רותם''' - חלוקי נחל שחורים ונקבוביים שמקורם באזור [[מכתש רמון]].
* '''חברון''' - אבן גיר צהובה לבנה
* '''שיוך''' - אבן גיר לבנה ונוחה ל[[סיתות]] המצויה בעיקר באזור מזרח [[גוש עציון]], מכונה גם אינג'יזה.
* '''חלחולה''' - אבן גיר רכה, בצבע קרם או לבן, הנחצבת באזור [[חלחול]] צפונית ל[[חברון]].
שורה 42:
===אפיון גוון===
מאפיין זה נותן אינדיקציה לגבי צבע האבן, כלומר צהוב, לבן, אפור, אדום וכן הלאה. בדרך כלל משתמשים באפיון הצבע יחד עם האפיון
===אפיון גאולוגי===
יש מקרים בהם אבן לבנייה מוגדרת על פי מוצאה [[גאולוגיה|הגאולוגי]]
===אפיון קטלוגי===
שורה 62:
===ריצוף אבן בתוך בניינים===
[[קובץ:JerusalemGardens3.JPG|שמאל|ממוזער|250px|דוגמה לריצוף אבן "מצפה" בלובי מלון בירושלים]]
אבן טבעית משמשת כחומר לריצוף יוקרתי בתוך מבנים. הריצוף יכול להתבצע במגוון של צורות ודוגמאות וסוגי אבן רבים מתאימים לשימוש כזה. בתקופה המודרנית מבצעים בדיקות באבנים המיועדות לריצוף מבנים כדי להבטיח שהן תהיינה עמידות לשחקה ולבלאי. כמו כן ניתן להספיג את פני האבן העליונים בחומרים כימיים שונים כדי למנוע
במהלך ההיסטוריה היה מקובל לרצף באבן מסוג שיש ארמונות ו[[מקדש]]ים כאשר גמר האבן היה [[ליטוש|מלוטש]], כיום בנוסף על גמר הליטוש המסורתי, ישנו ריצוף אבן [[סיתות|המסותת]] בעדינות וכן ריצוף אבן העובר [[התזת חול]] לצורך קבלת שטח פנים מחוספס.
שורה 72:
===ריצוף אבן בחצרות, במדרכות ובכבישים===
[[קובץ:JerusalemGardens5.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ריצוף רחוב [[ממילא]] באבן, מסוג חברון וביר זית]]
ריצוף אבן מחוץ למבנים בוצע כבר בתרבויות העתיקות ברחבי העולם. ישנן דרכים מרוצפות מתקופת [[האימפריה הרומית]] הנמצאות בשימוש עד היום. בבנייה המודרנית ריצוף אבן בשטחי חוץ אינו כלכלי בדרך כלל, כיוון שישנם
# על האבן להיות בעלת [[ספיגות]] נמוכה, כדי שלא תצטבר שכבת [[לכלוך]] כהה על פניה החיצוניים.
# על האבן לעמוד במבחני [[שחיקה מכנית|שחיקה]]{{הערה|1=ראו תקן ישראלי מס' 1554 חלק 2}} כדי שלא
# לאבן חייב להיות עובי מינימאלי במיוחד כאשר מדובר בריצוף כבישים והאבן אמורה לעמוד בעומסי תנועה ממונעת. התקן הבריטי{{הערה|1=BS 7533 part I}} דורש מאבן לריצוף כבישים להיות בעובי מינימאלי של 6 ס"מ.
שורה 103:
חיפוי קירות בשיטה הרטובה הוא שיטת החיפוי המקובלת ביותר בארץ. בשיטה הזו מצמידים רשת פלדה אל קיר בטון באמצעות [[בורג|ברגים]] ואל הרשת הזו מחברים לוחות אבן באמצעות חוטי ברזל או עוגנים מ[[פלדת אל-חלד|פלב"ם]]. מותירים רווח של חמישה סנטימטרים בין קיר הבטון לאבן וברווח הזה יוצקים [[בטון]] שפיך. בשיטה הזו, המכונה גם שיטת הבנייה, בונים נדבך אחד של אבנים לכל אורך הקיר ויוצקים בטון מאחורי האבן ולאחר התקשות הבטון ניתן לקשור את האבנים של השורה הבאה אל הרשת וכן הלאה.
התמיכה התחתונה של חיפוי האבן היא קורת בטון נמוכה בתחתית הקיר, ובמקרה שלא ניתן לבצע כזו קורה, מצמידים אל הקיר פרופיל פלדה בצורת זוויתן. בשיטה הזו רצוי{{הערה|1=ראו מפמ"כ 378 הוצאת [[מכון התקנים הישראלי]] 1994}} להשתמש באבנים עבות ונמוכות כיוון שבשעה שיוצקים בטון מאחורי האבן, האבן צריכה לעמוד ב [[לחץ הידרוסטטי|לחץ ההידרוסטטי]] שמפעיל הבטון היצוק מאחוריה. במידה ונדרש להשתמש באבנים דקות או גבוהות, ניתן
[[קובץ:פינה מעוגלת.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חיפוי בשיטה הרטובה ופינת אבן מפוסלת ומעוגלת מאבן מסוג '''מצפה אפור''' בפרויקט [[גשר המיתרים]] ב[[ירושלים]]]]
לשיטה הרטובה ישנה עוד גרסה שנקראת '''שיטת ההרכבה''' בה מרכיבים את הרשת על הקיר לחיפוי, מורחים עליה שכבת [[טיט]] בעובי 2-3 סנטימטרים ואז מרכיבים את האבן בשיטה זו משתמשים במקומות צרים כאשר לא ניתן לצקת מאחורי האבן,או כאשר מדובר באבני חיפוי בעלות מידות גדולות באופן חריג.
שורה 117:
===חיפוי מבנים בשיטה חצי יבשה (שיטת "הקיר הכפול") ===
שיטת חיפוי קירות באבן
השיטה מבוססת על התקן הגרמני DIN 1053.
===חיפוי מבנים בהדבקה===
שימוש בדבק כאמצעי עיגון לחיפוי אבן על קירות מבנים נדיר יותר וקיים החל מראשית [[שנות ה-80 של המאה ה-20]]. ישנן שתי שיטות עיקריות בחיפוי באמצעות הדבקה. השיטה הראשונה היא שימוש בדבק רגיל, כמו דבק שבאמצעותו מדביקים אריחי קרמיקה. בשיטה הזו מנקים היטב את קיר הבטון עליו רוצים להדביק את האבן ולפעמים גם מחספסים אותו ואז מורחים דבק על גב האבן ומצמידים אותה לקיר. יש לבדוק האם סוג הדבק מתאים לסוג האבן ולגודלה, ככל שהאבן יותר גדולה מקדם ההתפשטות
המפרט המיוחד{{הערה|1=מפמ"כ 378, הוצאת מכון התקנים 1994 חלק ה'}} מטיל את האחריות להבטחת כל פרטי הביצוע על יצרני הדבקים, וזאת בשתי השיטות.
|