אלחנן היילפרין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
שורה 11:
חצי שנה לאחר נישואיו פתח את [[בית הכנסת]], "בית שמואל" בשכונת [[גולדרס גרין]], כיום מבתי הכנסת הגדולים בשכונה. הוא פתח בבית הכנסת ישיבה לבחורים, אשר לאחר המלחמה היוותה את בסיס ה"מתיבתא" של הרב אברהם ישכר פרדס, שהיה רבה של דנקוב בפולין. הוא כיהן במתיבתא כר"מ, עד שהחל לכהן כדיין בבית הדין. בשנת [[תשט"ו]] ([[1955]]) הקים את בית הספר "פרדס", על שם הרב פרדס שנפטר ערירי. עד לשנותיו האחרונות נהג לערוך בחינה בבית הספר מדי שבוע. בשנת [[תש"כ]] [[1960]]) ייסד בית ספר לבנות.
 
לאחר המלחמה התקרב ל"[[דב בריש וידנפלד|רב מטשיבין]]" וראה בו כרבו המובהק. הוא נהג לאסוף כספים עבור [[ישיבת טשיבין]].
 
בשנת [[תשמ"ד]] ([[1984]]), לאחר פטירת הרב שלמה שיינפלד, מונה במקומו לנשיא ארגון התאחדות קהילות החרדים.
 
הסתופף בחצרות [[אדמו"ר]]ים בצעירותו אצל רבי [[חנה הלברשטאם]] מקולשיץ ואצל רבי [[אברהם שלום הלברשטאם]] מ[[חסידות סטרופקוב|סטרופקוב]] שהתגורר בקאשוי. לאחר המלחמה נסע לחצרותיהם של רבי [[אהרן מבעלז]], רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]], מ[[חסידות צאנז-קלויזנבורג|קלויזנבורג]], ורבירבי [[יואל טייטלבוים]] מ[[חסידות סאטמר|סאטמר]] ורבי [[משה יצחק גווירצמן]] מ[[חסידות פשעווארסק|פשעווארסק]].
 
חיבר [[קינה]] על [[השואה]] המתחילה "אש תוקד בקרבי, עת אעלה על זכרוני"{{הערה|1=[http://zachor.michlalah.edu/inquiry/articles/kina5.html אתר זכור].}}. היה מרבה להעביר מסורות וסיפורי חסידים.