הבדלים בין גרסאות בדף "דמטריוס פוליורקטס"

אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק, תיקון קישור לפירושונים
(תיקון קישור לעיר)
(אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק, תיקון קישור לפירושונים)
====דמטריוס באתונה-סיבוב ראשון====
 
בקיץ 315 לפנה"ס גייס אנטיגונוס כוחות מקדונים לאסיפה של "כינוס המוסד המקדוני המסורתי העליון, שהחלטותיה הן צו ללא עוררין".{{הערה|דוד גולן, תולדות העולם ההלניסטי, עמ' 78}}. ההחלטות שהתקבלו באסיפה היו עוינות לדיאדוך [[קסנדרוס]] ששלט ב[[אתונה]]. האסיפה הודיעה ברבים שהיוונים בעריהם הם בני חורין, בעלי אוטונומיה ופטורים מחילות מצב.{{הערה|1=[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Plut.+Demetr.8&fromdoc=Perseus%3Atext%3A2008.01.0040 פלוטרכוס, דמטריוס 8]|שם=Plut8}}{{הערה|1=[http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Diodorus_Siculus/19C*.html דיודורוס .19.63]}}
להכרזה זו ודומות לה ולשלום של 311 לפנה"ס, הייתה השפעה על אתונה. הדמוקרטים האתונאים הגיעו למסקנה שהיה להם די משלטונו של קסנדרוס ועושי דברו. אנטיגונוס הבחין בשעת הכושר ליוזמה צבאית בארץ האם היוונית. הוא הציב לעצמו את אתונה כמטרה ראשונה.
בשנת 307 לפנה"ס נשלח דמטריוס על ידי אביו לאתונה בראש שייטת אניות קרב כדי לשחרר אותה מעול שלטונו של קסנדרוס. דמטריוס הצליח לחדור לנמל [[פיראוס]] באין מפריע שכן כבל המחסום בפתח הנמל היה מורד כיוון שהאתונאים שגו בחושבם שהצי המתקרב הוא ציו של תלמי לו ציפו.{{הערה|שם=Plut8}}
 
דמטריוס השתלט על אתונה ומבואותיה ולאחר מכן כינס את האתונאים לאסיפה. לקול תשואות אוהבי החופש האתונאי הוא החזיר לאתונאים את היכולת לבחור בעצמם את ממשלתם. לאחר מכן פעל לבצר את העיר לקראת העימות הבלתי נמנע עם מוקדון, שנמשך ארבע שנים בין 307 ל-304 לפנה"ס.{{הערה|דוד גולן, תולדות העולם ההלניסטי, עמ' 88.}}{{הערה|Peter Green, Alexander to Actium: The Historical Evolution of the Hellenistic Age [Berkeley: University of California Press, 1990], 28.}}
{{הערה|Peter Green, Alexander to Actium: The Historical Evolution of the Hellenistic Age [Berkeley: University of California Press, 1990], 28.}}
אנטיגונוס ביקש להשתמש באתונה כבסיס להפצת השפעתו המדינית על שאר הערים היווניות ולכן נהג באתונה בחשיבות הראויה לה. ממשל דמוקרטי הוקם שם (תחת שלטונו של אנטיגונוס), כמות גדולה של תבואה הוענקה לו וכן עצים לבניית מאה [[תלת חתרית|תלת חתריות]]. לראשונה קוראים האתונאים לאנטיגונוס ודמטריוס בתואר מלכים.{{הערה|1=[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Plut.+Demetr.+10&fromdoc=Perseus%3Atext%3A2008.01.0040 פלוטרכוס, דמטריוס 10]|שם=Plut10}}
 
אנטיגונוס שאף לשחרר את אתונה כדוגמה ליצירת ברית של ערים יווניות. בשנת 306 לפנה"ס, בפקודת אביו, כינס דמטריוס נציגים מערי מרכז יוון לכינוס ב[[קורינתוס (עיר)|קורינתוס]]. מטרתו המוצהרת של הכינוס הייתה "טובת יוון" אך תכליתו האמיתית הייתה "טובת אנטיגונוס ודמטריוס", דהיינו תפיסת השליטה על נתיבי הים במלחמתם נגד תלמי.{{הערה|דוד גולן, תולדות העולם ההלניסטי, 89-88.}}
 
====קרב סלמיס, תחילת המלוכה ההלניסטית וניסיון הפלישה למצריים====
 
מציג עצמו כ"משחרר אתונה" ומצויד בכוח צבאי חדש ורענן, יצא דמטריוס מאתונה בשנת 306 לפנה"ס, לפגוש את הצי התלמי ב[[סלמיס (אי)|סלמיס]]. הוא הפליג לקפריסין בראש צבא המונה 15 אלף רגלים, 4000 פרשים, 110 תלת חתריות, 53 אניות משא כבדות וספינות אספקה ושירות מסוגים שונים.{{הערה|1=[http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Diodorus_Siculus/20C*.html דיודורוס .20.47]}}
דמטריוס תפס את לשון היבשה המזרחית-צפונית של קפריסין כשהמושל מטעם תלמי הזעיק את אדונו לעזרה. תלמי הופיע עם צי גדול וחיל מלחמה ניכר: 10,000 רגלים, 800 פרשים, 140 אוניות קרב גדולות מסוג [[ארבע חתרית|ארבע חתריות]] ו[[חמש חתרית|חמש חתריות]] ו-200 אוניות אספקה. בנוסף קיבל 60 אוניות קרב כתגבור מסלמיס.{{הערה|1=[http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Diodorus_Siculus/20C*.html דיודורוס .20.49]}}
בין השניים התחולל [[קרב סלמיס שבקפריסין (306 לפנה"ס)|קרב ימי]] גדול אשר בו נחל תלמי תבוסה מוחצת. 8,000 חיילים ו-40 אניות קרב על צוותיהן נפלו בשבי ו-80 אניות משא הוצאו מכלל שימוש. מאניותיו של דמטריוס ניזוקו רק 20 אניות שהוחזרו לשימוש. תיאורו של פלוטארכוס את הניצחון מלמד על חשיבותו העליונה.{{הערה|1=[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Plut.+Demetr.+17&fromdoc=Perseus%3Atext%3A2008.01.0040 פלוטרכוס, דמטריוס 17]}}
====קרב איפסוס====
{{ערך מורחב|קרב איפסוס}}
כדי להקים קואליציה נגד אנטיגונוס ודמטריוס, לקסנדרוס לא נשארה כל ברירה מלבד פניה למלכים החזקים, תלמי, [[ליסימכוס]] וסלאוקוס.{{הערה|Peter Green, Alexander to Actium: The Historical Evolution of the Hellenistic Age [Berkeley: University of California Press, 1990], 34.}} הקואליציה שמטרתה הראשונית הייתה לגונן על קסנדרוס מפני שאיפותיו של אנטיגונוס ביוון, הפכה ל"ברית צבאית שנועדה להביס את אנטיגונוס אחת ולתמיד".{{הערה|שם=גולן 98}}. באביב 302 לפנה"ס החלה המערכה בין הדיאדוכים. סלאוקוס נע משטחו לכיוון מערב בו בזמן שליסימכוס חצה את הדרדנלים אל תוך אסיה הקטנה. נדמה שהמהלך תפס את אנטיגונוס הזקן בהפתעה, כשהוא היה שקוע בהכנות לפסטיבל ראוותני באנטיגוניה. הוא מיהר לזנוח הכל ויצא אל מערב אסיה הקטנה עם הצבא שהיה זמין לו באותה עת, משום שהעריך נכונה שבמערכה זו יפול הפור. דמטריוס הוזעק לסיוע מן הזירה האירופית בה היה שקוע בסדרת פעילויות צבאיות מוצלחות.{{הערה|שם=גולן 99|דוד גולן, תולדות העולם ההלניסטי, עמ' 99.}}
 
אנטיגונוס קיווה להביס את צבאות ליסימכוס ופריפילאוס לפני שיתאחדו אלו עם צבאות בעלי בריתם המגיעים מן המזרח. כבר באביב 301 לפנה"ס חברו צבאות דמטריוס ואביו אך לא הצליחו למנוע את כינוס כוחות הקואליציה העוינת.{{הערה|שם=גולן 99}} במהלך הקרב הוביל דמטריוס מתקפת פרשים מוצלחת, אך נסחף כל כך בהתקדמותו בעקבות פילי המלחמה של סלאוקוס עד שניתק מגוף הצבא המרכזי. לאחר מכן, כבר לא יכול היה לחזור בזמן לעזור לאביו, אשר נפצע פצעים אנושים. במצב שבו דמטריוס היה מנותק וללא יכולת לסייע לאנטיגונוס, הקרב היה אבוד. כך עבר מן העולם אנטיגונוס בן השמונים ואחת כשהוא רכוב על סוסו ונלחם בשדות המערכה של איפסוס.{{הערה|1=[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Plut.+Demetr.+29&fromdoc=Perseus%3Atext%3A2008.01.0040 פלוטרכוס, דמטריוס 29]}} דמטריוס נמלט עם קומץ ניצולים שהיו עמו חזרה לבסיסו באפסיס. מלבד הישגיו בקפריסין וכמה ערי חוף בודדות, נשאר לו רק הצי שאנטיגונוס טיפח. מנצחי הקרב חלקו ביניהם את שטחיו של אנטיגונוס.{{הערה|1=[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Plut.+Demetr.+30&fromdoc=Perseus%3Atext%3A2008.01.0040 פלוטרכוס, דמטריוס 30]}}{{הערה|דוד גולן, תולדות העולם ההלניסטי, עמ' 100.}}
{{הערה|דוד גולן, תולדות העולם ההלניסטי, עמ' 100.}}
 
===חיים עצמאיים===
נסיונות עזרה לתבאי מצד פירוס נהדפו על ידי דמטריוס. דמטריוס הפעיל במצור על תבאי מכונות מצור ובמיוחד את ההלופוליס (Helepolis) האימתנית אותה הפעיל במצור על רודוס, אך הישגי המצור היו מועטים וכמות הקורבנות בקרב חייליו הייתה רבה. בתסכולו וכעסו נהג בקשיחות עם חייליו ועם עצמו (דמטריוס נפצע בצווארו מרסיס [[קטפולטה]]) והיה אדיש לאבידות בקרב חייליו.{{הערה|1=[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Plut.+Demetr.+40&fromdoc=Perseus%3Atext%3A2008.01.0040 פלוטרכוס, דמטריוס 40]}} התנהגות זו במהלך המצור על תבאי זכתה לגינוי מצד בנו, הנסיך הצעיר [[אנטיגונוס גונאטס]] וחייליו. בשלהי 291 או בתחילת 290 לפנה"ס נכנעה תבאי. למרבה ההפתעה נהג בה דמטריוס במתינות ובהתחשבות. רק מעטים ממנהיגי המרד הוצאו להורג ואחרים גורשו. דמטריוס הציב בעיר חיל מצב ושליט מטעמו.
 
בשנת 290 לפנה"ס נקרתה בפני דמטריוס הזדמנות לפעול הן כנגד ה[[איטולים]] (Aetolia) שמרדו בו והן כנגד פירוס מלך אפירוס. אשתו של פירוס שמאסה במנהגיו הפוליגמיים של בעלה וקנאה לנשותיו האחרות עזבה את פירוס ונמלטה לבית אביה מלך [[סירקוז|סירקוסאי]]. על רקע זה ועל רקע שינוי במדיניות החוץ של אביה היא הציעה לדמטריוס, שנחשב "האיש היפה ביוון",{{הערה|Peter Green, Alexander to Actium: The Historical Evolution of the Hellenistic Age [Berkeley: University of California Press, 1990], 126.}}, את ידה. כנדוניה היא הביאה את האי [[קורפו|קורקירה]] בעל הנמל הימי. דמטריוס לא התמהמה במתן תשובה חיובית להצעה והפליג לקורקירה.
קורקירה יכולה הייתה להיות עבורו בסיס ימי ממנו יצא להתקפות הן על האיטולים והן על פירוס. קודם לכן עבר דמטריוס באתונה שם שרו לו האתונאים את המנון ה"אבר-גבר" (Ithyphallus) המהלל את דמטריוס כאל ממשי בשר ודם שלא כאלים אחרים רחוקים ובלתי נראים. האתונים האיצו בו לפעול נגד האיטולים. הצרוף של הסטטוס האלוהי עם קריאה למלחמה נגד האיטולים אינה מקרית והיא נועדה להציג את המלחמה כמלחמת קודש.
 
דמטריוס היה אחד משני בניו של אנטיגונוס מונופתלמוס. יש סברה האומרת שאנטיגונוס היה דודו. אימו סטרטוניקה (Στρατoνίκη) התחתנה עם אנטיגונוס לאחר שאביו הביולוגי נפטר ולכן נחשב לבנו. בנו השני של אנטיגונוס, שהיה צעיר מדמטריוס בשנים אחדות, מת בגיל צעיר.{{הערה|1= לפרטים על אנטיגונוס, דמטריוס ומשפחתם ראו [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Plut.+Demetr.+2&fromdoc=Perseus%3Atext%3A2008.01.0040 פלוטרכוס, דמטריוס 2]}} פלוטארכוס מספר שדמטריוס היה גבה קומה ויפה תואר כל כך עד שאפילו הציירים והפסלים לא עשו צדק עם יפי תוארו. באופיו דמטריוס היה יהיר, גאוותן, מתנשא על הבריות ומכור לתענוגות. אך כשיצא לקרב היה ממוקד משימה, מצביא יעיל, נועז ונמרץ, ומעולם לא כשל בקרב בשל תענוגות או רשלנות.{{הערה|1=[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A2008.01.0024%3Achapter%3D3%3Asection%3D2 פלוטרכוס, דמטריוס, 2.2.]}}
 
דמטריוס היה מזוהה עם דמותו של [[דיוניסוס]] שהיה למודל החיקוי שלו. השילוב של היותו יפה תואר, רודף תענוגות נשים ויין, עם היותו ממוקד משימה ויעיל בעת מלחמה, שרתה השוואה זו. רק בשלוש השנים האחרונות של חייו, בהיותו בשבי סלאוקוס, נכנע לתאוותיו ובילה את רוב זמנו במשחקי קובייה ובשתייה לשוכרה שבה הטביע את יגונו ורחמיו העצמיים על מר גורלו.{{הערה|1=[http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Diodorus_Siculus/20E*.html דיודורוס .20.92]}}{{הערה|1=[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Plut.+Demetr.+52&fromdoc=Perseus%3Atext%3A2008.01.0040 פלוטרכוס, דמטריוס 52]}}
{{הערה|1=[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Plut.+Demetr.+52&fromdoc=Perseus%3Atext%3A2008.01.0040 פלוטרכוס, דמטריוס 52]}}
דמטריוס המתנשא ראה עצמו שווה ערך ל[[פיליפוס השני]] ול[[אלכסנדר הגדול]].
הוא נהג ללעוג ליריביו הנושאים תוארי מלכים וכינה את סלאוקוס "שר הפילים", את [[תלמי הראשון]] "שר הצי" ואת [[ליסימכוס]] "שר האוצר".{{הערה|1=[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Plut.+Demetr.+25&fromdoc=Perseus%3Atext%3A2008.01.0040 פלוטרכוס, דמטריוס 25]}}
92,685

עריכות