רוב רנסנברינק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעתים, שלישייה
שורה 41:
=== נבחרת הולנד ===
 
רנסנברינק ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת כבר ב-[[1968]], כשהיה בן 21 בלבד, מול {{נבחרת|סקוטלנד}}. למרות זאת, באותה תקופה לא זכה לדקות משחק רבות, בעיקר עקב ריבוי חלוצים בכירים בנבחרת, ביניהם [[יוהאן קרויף]]. מאמן הנבחרת [[רינוס מיכלס]] כלל אותו לסגל הנבחרת ל[[מונדיאל 1974]] ב[[גרמניה המערבית]]. רנסנברינק התאים לשיטת ה[[טוטאל פוטבול]] שהנחיל המאמן, אך במקום לשחק בצד שמאל של ההתקפה, שם שיחק קרויף, הוא שיחק בכנף שמאל של הקישור. רנסנברינק כבש את שערו היחיד בטורניר במשחקה השני של נבחרתו בשלב הבתים השני, בניצחון 0-2 על {{נבחרת|גרמניה המזרחית}}. במשחק שאחריו מול {{נבחרת|ברזיל}}, שהיה האחרון של הנבחרת בדרך אל הגמר, רנסנברינק נפצע והיה בספק ל[[גמר מונדיאל 19841974|משחק הגמר]]. למרות זאת, מיכלס החליט לפתוח עם השחקן בהרכב, ורנסנברינק שיחק מחצית אחת, בסיומה הוחלף ב[[רנה ואן דה קרקהוף]]. הולנד הפסידה במשחק ל{{נבחרת|גרמניה המערבית}} המארחת בתוצאה 1-2.
 
רנסנברינק המשיך לשחק במדי הנבחרת גם בטורניר [[יורו 1976]], בו סיימה הולנד במקום השלישי, אך לשיאו במדי הנבחרת הגיע בטורניר [[מונדיאל 1978]]. הפעם הולנד הגיעה לטורניר עם [[ארנסט האפל]] כמאמנה, וללא יוהאן קרויף שבחר שלא להגיע עקב שלטון [[חונטה צבאית]] שהונהג במדינה המארחת, [[ארגנטינה]]. ללא קרויף, רנסנברינק תפס את מקומו בצד שמאל של ההתקפה, לצידם של [[ג'וני רפ]] ורנה ואן דה קרקהוף. הוא כבש שלושה שערים, מתוכם שני פנדלים, במשחק הפתיחה של הולנד בטורניר בו ניצחה 0-3 את {{נבחרת|איראן}}. הוא כבש פנדל נוסף במשחק ההפסד של נבחרתו 2-3 מול סקוטלנד, שער שהיה לשער ה-1000 בתולדות גביע העולם, והוסיף פנדל מדויק נוסף במשחק הראשון בשלב הבתים השני, בו ניצחה הולנד את {{נבחרת|אוסטריה}} בתוצאה 1-5. הולנד העפילה ל[[גמר מונדיאל 1978|משחק הגמר]] מול {{נבחרת|ארגנטינה}} המארחת. בדקה ה-90 של המשחק, במצב של שוויון 1-1, קיבל רנסנברינק כדור ארוך מ[[קפטן]] הנבחרת [[רוד קרול]], וממצב בעיטה לא נוח בזווית קשה הבעיטה שלו מצאה רק את הקורה. אם היה כובש, הולנד קרוב לודאי הייתה זוכה בתואר אלופת העולם, ורנסנברינק, שסיים כסגן [[פרסי גביע העולם בכדורגל#נעל הזהב|מלך שערי הטורניר]], היה זוכה בתואר מלך השערים במקומו של [[מריו קמפס]], שהבטיח את זכייתו בתואר מלך השערים עם שערו השני במשחק במהלך ההארכה.