ישראל עוזרי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
עריכה
שורה 4:
נולד בעיר [[בית עדאקה]] שבתימן בשנת 1901 לרומיה ולרב שלום עוזרי. ממשפחה זו יצאו רבנים רבים. למד אצל סבו מצד אמו, רב העיר, הרב [[דויד מזעקי]]. עם פטירת סבו נתמנה הרב עוזרי לרב העיר ואב בית הדין. הוא התפרסם גם ב[[צנעא]], שם למד עם הרב הראשי, הרב [[יחיא יצחק הלוי]]. למד בצנעא גם בישיבות "[[בית שרעבי]]", "[[בית אלכסאר]]" ו"[[בית אלשיך]]", ובפרט עם ידידו הרב [[חיים כסאר]], תלמיד סבו, הרב מזעקי.
 
הרב עוזרי זכה להערצה גם בקרב [[מוסלמים]]. הם נהגו להתדיין אצלו וקיבלו את פסיקתו.{{מקור}} כאשר רצה מושל המחוז להתנכל לו, פנה הרב עוזרי למלך תימן, האמאם [[יחיא חמיד אלדין]], שסילק את המושל.{{מקור}}
 
פעל על מנת להציל [[יתום|יתומים]] מהתאסלמות (לפי החוק בתימן), דבר שהיה כרוך בסיכון נפשות. הוא בנה והקים מכיסו [[תלמוד תורה]] ("מדרש" בלשון יהודי תימן) לילדי הקהילה, [[מקווה טהרה]] מרכזי ו[[בית כנסת]] גדול ובו שיעורי תורה בבוקר ובערב. פתח בביתו [[ישיבה]]. התפרנס בעיקר ממסחר בפולי [[קפה]] וכדרכם של חכמי תימן לא נהנה מתורתו.
 
הופנו אליו שאלות בהלכה ועוד מקהילות שונות. בין תלמידיו היו הרב אברהם קוצ'אעי, הרב [[אברהם חייבי]], הרב אברהם גברא (רבה של קהילת סאוד, ולימים רבה של שכונת "הדר יוסף" ב[[תל אביב]]), הרב יחיא והב, הרב שלום נהארי הלוי, הרב שלמה נהארי הלוי והרב אהרן שרעבי.
 
מסופר כי בסמוך לפטירתו קרא: "הריני פושט את צווארי כיצחק אבינו ע"ה כדי לכפר על עוון הדור". הוא קרא "[[שמע ישראל]]" ונפטרנפטר בבוקרו של יום רביעי [[כ"ג בניסן]] התש"ג ([[28 באפריל]] [[1943]]), בהיותו בן 42 שנה.
 
על שמו הוקמה בשנת התשס"א הישיבה לחוזרים בתשובה "נזר ישראל" בעיר [[מודיעין עילית]], בראשות נכדו, הרב מנשה עוזרי, בוגר [[ישיבת פוניבז']].