הבדלים בין גרסאות בדף "ג'ון מיינרד קיינס"

קיינס טען שהשיעור היחסי של החיסכון במשק עולה עם עליית רמת ההכנסה, ואילו הגידול בהשקעות קָטָן מהגידול בחיסכון. הכספים הנשמרים כחיסכון מקטינים את כוח הקניה הכללי במשק, ולפיכך נוצר פיגור יחסי בביקוש לסחורות ולשירותים, אם כי במספרים מוחלטים ביקוש זה נמצא בעלייה. עודפי ההיצע על הביקוש יוצרים עודפים, ועימם אבטלה גדלה והולכת. לטענתו, הדרך היחידה לצאת ממצבי משבר, בהם [[שיווי משקל (כלכלה)|שיווי המשקל]] בין ההיצע לביקוש אינו מצב של תעסוקה מלאה, היא מעורבות ממשלתית.
 
קיינס טען שהממשלה צריכה ליצור [[גירעון]], ובאמצעותו להשקיע במשק כדי ליצור צמיחה מחודשת. צמצוםלפי הוצאות הממשלהקיינס, לאחיסכון מובילממשלתי לצמיחהמגביר את המיתון, אלאוהדרך להפךהנכונה -ליציאה מגבירמחובות אתהיא המיתוןעל ידי השקעת כסף רב אף יותר. הנחות המודל הקיינסיאני שימשו בתקופות מאוחרות יותר לפיתוחה של [[עקומת פיליפס]], הגורסת שיש יחס הפוך בין שיעור האבטלה לשיעור האינפלציה. בעיקרה האסכולה הקיינסיינית מנחה ממשלות להתערב בכלכלה כדי ליצור מצב של שיווי משקל בין הפרמטרים השונים במשק. לפיכך, ראוי לציין כי אמנם קיינס קרא לגירעון ממשלתי בשנות מיתון כלכלי, אבל באותו זמן קרא גם לממשלות ליצור עודף תקציבי בעיתות של גיאות כלכלית (אם כי הנחייה זו של תורתו מיושמת בימינו באופן נדיר למדי).
 
==ספריו שתורגמו לעברית==
משתמש אלמוני