פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 3 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
'''נושא''' (ב[[לעז]]: "סובייקט") הוא מונח ב[[תחביר|תורת התחביר]] המציין את מעמדו התחבירי של רכיב ה[[משפט (בלשנות)|משפט]] שמתאר או מאפיין [[נשוא]] המשפט (בלעז פרדיקט). יש להבחין בין השימוש במונח '''נושא''' כמתאר מעמד תחבירי מוגדר בשפה נתונה, לבין השימוש במונח זה כמתאר מעמד תחבירי התקף בכל השפות (הגם שהדוגלים ב[[דקדוק אוניברסלי]] אינם מקבלים הבחנה זו). בעוד עבור שפה נתונה ניתן להציע איפיוניים פנים-לשונים למעמד הנושא (ראו דיון בנושא העברי בהמשך), קשה להציע איפיונים התקפים לכלל הלשונות. עיקר הקושי נובע מכך שמושג הנושא משלב בתוכו במסורת ה[[בלשנות|בלשנית]] שלושה איפיונים שונים:
 
* אפיון לפי [[מבנה המסר]]: הנושא הינוהוא ה'''תמה''' של המשפט. כלומר, הנושא הוא הרכיב הידוע, ש"עליו מדבר המשפט". [[יספרסן]] השתמש במונח '''נושא פסיכולוגי''' לתיאור אפיון זה.
* אפיון לפי [[תפקיד סמנטי]]: במשפט [[פועל (בלשנות)|פועלי]] ניתן לאפיין את הנושא כ'''מבצע הפעולה''' (בלעז אגנס או agent), אך אפיון זה בעייתי עבור משפט [[סביל]]. [[יספרסן]] השתמש במושג '''נושא לוגי''' לתיאור אפיון זה.
* אפיון תחבירי: פעמים רבות ניתן לאפיין את הנושא לפי אמות מידה [[מורפולוגיה (בלשנות)|צורניות]]-תחביריות, כדוגמת הרכיב במשפט אשר גורר [[התאם]] עם הפועל, הרכיב אשר מסומן ב[[יחסה|יחסת]] נומינטיב וכדומה.
כאמור מעלה, הנושא ניתן להגדרה על ידי מאפיינים שונים. לעתים, מאפיינים אלו אינם עולים בקנה אחד. דוגמה בולטת לכך היא משפט הסביל, שבו מבצע הפעולה איננו הטופיק. לדוגמה:
:'''החברה''' הוקמה בידי יוסי כהן.
במשפט זה, מבצע הפעולה הוא "יוסי כהן" אך הטופיק (הרכיב הידוע, שעליו מדבר המשפט) הינוהוא "החברה". התחביר העברי מאפיין בכל זאת את "החברה" כנושא המשפט, כיוון שזהו הרכיב הגורר התאם עם הפועל. מבחינה בין לשונית, משפטים סבילים מיוחדים בכך שדווקא ''מקבל הפעולה'' נמצא במעמד הנושא, ולא מבצע הפעולה. לכן, ייתכנו משפטים סבילים ללא מבצע פעולה מפורש:
:'''האש''' כובתה.