גילברט וסאליבן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ ←‏תספיס: תקלדה
שורה 40:
====תספיס====
[[קובץ:Thespis - Illustrated London News Jan 6 1872.png|שמאל|ממוזער|350px|אילוסטרציה של סצנה מתוך "תספיס" מינואר 1872]]
בשנת 1871 הפגיש המפיק ג'ון הולינגסהד את גילברט ואת סאליבן על מנת ליצור אופרה ל[[חג המולד]] עבור התיאטרון שלו הנקרא Gaiety. האופרה, "'''תספיס'''" (Thespis) , הייתה הצגה ראוותנית על האלים היווניים המזדקנים, המוחלפים באופן זמני בידי להקה של שחקנים ושחקניות בני [[המאה ה-19]]. אחד מהם הוא [[תספיס]], אבי הדרמה היוונית. השילוב של [[סאטירה פוליטית]] ו[[פארודיה]] על ה[[אופרה צרפתית|גרנד אופרה]] (ז'אנר אופראי מונומנטלי אשר היה נפוץ במאה ה-19), היו חיקוי אנגלי לאופרות של [[ז'קאק אופנבך]] "אורפאוס בשאול" ו"הלנה היפה", אשר באותה עת הועלו בהצלחה באנגליה{{הערה|1=‏Jean-Bernard Piat: Guide du mélomane averti, Le Livre de Poche 8026, Paris 1992}}.
 
"תספיס" עלתה ב"[[יום הקופסאות]]" והוצגה בסך הכל 63 פעמים. במספר ההצגות השיגה האופרה 5 מתוך 9 מתחרותיה, שעלו גם הן בתקופת החגים בבריטניה בעונה של 1871, אך איש לא צפה שזו תהיה תחילת הצלחתם העתידית כצוות של גילברט וסאליבן. שלא כמו עבודותיהם הבאות של הצמד, אופרה זו הופקה בחיפזון, ואופיה היה נועז במקצת, כמו הפארודיות המוקדמות יותר שכתב גילברט, ובסגנון שאיפשר לשחקנים לאלתר על הבמה. שתי דמויות של גברים באופרה גולמו למעשה על ידי נשים, אשר רגליהן החטובות הוצגו בצורה שגילברט גינה מאוחר יותר. ה[[פרטיטורה]] שכתב סאליבן ל"תספיס" מעולם לא פורסמה, והיא אבדה ברובה, למעט שיר אחד אשר יצא לאור בנפרד, קטע מקהלתי שהופיע שוב באופרה "הפיראטים מפנזנס", וקטע הבלט שבמערכה השנייה. במרוצת ארבע השנים הבאות לא הזדמנה עבודה משותפת רבה לגילברט וסאליבן, אך כל אחד מהם המשיך ליצור בתחומו. גילברט עבד עם קליי על "ארקדיה המאושרת" (1872) ועם אלפרד סליר על "ממלכתתוהוובוהו" (1874) כמו כן כתב גם מספר ליבריות, פארסות, פארודיות, אגדות קומיות, דרמות, עיבודים בימתיים של נובלות ותרגומים מצרפתית. סאליבן הספיק להשלים את היצירות "פסטיבל טה-דאום" (1872), ה[[אורטוריה]] "אור העולם" (1873), מחזור השירים היחיד שלו "הצוהר, או שירי ה[[גדרון]]" (1871), מוזיקה למחזה "נשות וינדזור העליזות" (1874), וכמו כן שירים נוספים, בלדות עממיות, ושירי לכת.