חדשות מהארץ הקדושה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיק תקשורת (שיחה | תרומות) מ הגהה |
תיק תקשורת (שיחה | תרומות) הרחבה |
||
שורה 7:
הממשל הבריטי, שראה בתקשורת דרך מקשרת ומחברת בין האוכלוסיות במקומות אשר בשליטתו ובין הממשל, שאף להגיע לאוכלוסיה גדולה ורחבה ככל הניתן. על כן העיתון פנה בשפות שונות לקהלים הבולטים בארץ ישראל בתקופה זו. למרות הפנייה בשפות שונות, לא ניתן ייצוג לאוכלוסיות המקומיות. {{הערה|3 גליה ירדני. "'''העיתונות העברית בארץ-ישראל בשנים 1863 - 1904"''', הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשכ"ט, עמוד 142.}} מערכת העיתון מומנה, הופעלה ונכתבה על ידי נציגי השלטון הבריטים, כאשר ליישוב היהודי ולאוכלוסיה הערבית היושבת בארץ לא ניתנה ייצוג או זכות לביטוי עצמי. הסיבה העיקרית לכך היא החשש הבריטי מפני סחיפת דעת הקהל לכיוון עוין לממשל, וחוסר רצונו של הממשל לתת במה לקולות שאינם עולים בקנה אחד עם המסר המאחד. {{הערה|4 פרופ' זהר שביט (עורך), '''"תולדות היישוב היהודי בא"י מאז העלייה הראשונה - בנייתה של תרבות עברית"''', 1998, הוצאת מוסד ביאליק, עמוד 48.}}
ב-4 באפריל 1918 ראתה אור בירושלים גרסתו העברית של שבועון הצבא הבריטי בארץ ישראל, "חדשות מהארץ הקדושה – The Palestine News", שנשא את כותרת המשנה "ההוצאה העברית של שבועון המשלחת הצבאית אשר למחנה הבריטי בארץ האויב הנכבשה". לצד הצבא הבריטי מימנה את העיתון גם ההסתדרות הציונית, שעד לשנות השלושים העניקה לו תקציבים קבועים ותיווכה בינו ובין נדבנים יהודים. תלותו של העיתון בהסתדרות נמשכה גם לאחר רכישתו על-ידי גורמים פרטיים.
בימיו הראשונים חולק העיתון חינם לחיילים היהודים בצבא הבריטי, ובמקביל הוצע למכירה לקהל הרחב ביפו ובירושלים. החל מגליונו השני קוצר שמו העברי, בהוראת הצנזורה הבריטית, ל"חדשות מהארץ". חרף מקורות המימון הממסדיים שלו, כבר מראשיתו סבל העיתון מקשיים כלכליים, ולאחר חמישה גליונות בלבד הועברה המערכת לקהיר.
==שינוי בעלים==
שורה 12 ⟵ 16:
הממשל המנדוטרי שחש כי האחיזה שלו בארץ ישראל הינה חזקה דיו, הסכים למכור את העיתון לכל המרבה במחיר. הסוכנות היהודית הבינה כי הצעה כספית גבוהה חייבת להגיע בהקדם, וחששה מפני הצעה כספית גבוהה של האוכלוסיה הערבית. {{הערה|6 רון שלייפר, '''"לוחמה פסיכולוגית"''', הוצאת משרד הביטחון, תל-אביב, 2007, עמודים 86-88.}} י"ל גולדברג שגוייס לרכישת העיתון טען כי "זהו עניין בעל חשיבות לאומית, וכשלון ברכישת העיתון תתגלה כבכייה לדורות". ההבנה כי הממשל הבריטי יאסור על הקמת עיתון נוסף, הניעה את הסוכנות היהודית להשקיע את מירב האמצעים הנדרשים לרכישת העיתון. {{הערה|7 גד ברזילי, '''"תקשורת המונים וביטחון"''', הוצאת אוניברסיטת תל אביב, תל-אביב, 1991, עמודים 25-32.}}
ב-1919, עם תום מלחמת העולם הראשונה, החליט הממשל הבריטי להפסיק את מימון העיתון העברי, כמו גם את גרסאותיו בערבית ובאנגלית. העיתון נמכר לנדבן היהודי-רוסי יהודה לייב גולדברג, ממייסדי הוצאת אחיאסף, שהיה שותף בכמה עיתונים עבריים והעורך והמו"ל של "העולם", בטאון ההסתדרות הציונית בעברית. גולדברג השיב את מערכת העיתון לירושלים, ומאוחר יותר שונה השם ל"חדשות הארץ". גליונו הראשון של העיתון במתכונת זו יצא לאור ב-16 ביוני 1919 (כ' בסיון תרע"ט). ב-2 בדצמבר 1919 (י' בכסלו תר"פ) קוצר שם העיתון ל"הארץ". "הארץ" היה עיתון בוקר, היחיד שמראשית קיומו לא השתייך למפלגה פוליטית, אם כי היה מזוהה עם החוגים ה"אזרחיים". מאוחר יותר נאמר בהלצה על השתייכותו האידיאולוגית של העיתון כי "הממשלה היחידה ש'הארץ' תמך בה היתה ממשלת המנדט הבריטי".
==חשיבותו לדורות==
| |||