חדשות מהארץ הקדושה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 6:
[[האימפריה הבריטית]], ששלטה בראשית המאה העשרים באזורים רבים מסביב לגלובוס, הבינה את הערך העצום שיש לעיתון ככלי ליצירת מכנה משותף רחב וחיבור לאומה השלטת. מיד עם כיבוש ארץ ישראל מידי [[האימפריה העותמאנית]], הקים המנדט הבריטי את העיתון. מטרתו המוצהרת של העיתון הייתה לאחד ולפנות לשלושת הקהלים הבולטים שנמצאו בתקופה זו בארץ ישראל - [[הצבא הבריטי|החיילים הבריטים]], [[ערביי ארץ ישראל|האוכלוסיה הערבית]], ו[[היישוב העברי]] {{הערה|גליה ירדני, '''העיתונות העברית בארץ-ישראל בשנים 1863 - 1904''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], תשכ"ט, עמודים 112-138.}} בנוסף לכך, עבור הבריטים מטרות העיתון היו לאחד את תושבי האזור תחת הנהגה אחידה. העיתון הוא סמל לשלטון יציב. טענה זו הוכחה כנכונה, ואכן ככל שהעיתון צבר יותר קוראים, הוא השפיע ועיצב את השקפתם בייחס לשלטון הבריטי. {{הערה|פרופ' [[זהר שביט]] (עורכת), '''תולדות היישוב היהודי בא"י מאז העלייה הראשונה - בנייתה של תרבות עברית''', 1998, הוצאת [[מוסד ביאליק]], עמודים 42-45.}}
 
הממשל הבריטי, שראה בתקשורת דרך מקשרת ומחברת בין האוכלוסיות במקומות אשר בשליטתו ובין הממשל, שאף להגיע לאוכלוסיה גדולה ורחבה ככל הניתן. על כן העיתון פנה בשפות שונות לקהלים הבולטים בארץ ישראל בתקופה זו. למרות הפנייה בשפות שונות, לא ניתן ייצוג לאוכלוסיות המקומיות. {{הערה|גליה ירדני. '''העיתונות העברית בארץ-ישראל בשנים 1863 - 1904''', הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשכ"ט, עמוד 142.}} מערכת העיתון מומנה, הופעלה ונכתבה על ידי נציגי השלטון הבריטים, כאשר ליישוב היהודי ולאוכלוסיה הערבית היושבת בארץ לא ניתנהניתנו ייצוג או זכות לביטוי עצמי. הסיבה העיקרית לכך הייתה החשש הבריטי מפני סחיפת דעת הקהל לכיוון עוין לממשל, וחוסר רצונו של הממשל לתת במה לקולות שאינם עולים בקנה אחד עם המסר המאחד. {{הערה|פרופ' זהר שביט (עורכת), '''תולדות היישוב היהודי בא"י מאז העלייה הראשונה - בנייתה של תרבות עברית''', 1998, הוצאת מוסד ביאליק, עמוד 48.}}
 
ב-[[4 באפריל]] [[1918]] ראתה אור בירושלים גרסתו העברית של שבועון הצבא הבריטי בארץ ישראל, "חדשות מהארץ הקדושה – The Palestine News", שנשא את כותרת המשנה "ההוצאה העברית של שבועון המשלחת הצבאית אשר למחנה הבריטי בארץ האויב הנכבשה". לצד הצבא הבריטי מימנה את העיתון גם [[ההסתדרות הציונית]], שעד לשנות ה-30 העניקה לו תקציבים קבועים ותיווכה בינו ובין נדבנים יהודים. תלותו של העיתון בהסתדרות הציונית נמשכה גם לאחר רכישתו על-ידי גורמים פרטיים.