המלחמה העות'מאנית-רוסית (1768–1774) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פירוט מיקומה של העיירה באלטה. |
תיקון קישור לפירושונים |
||
שורה 3:
| מערכה=
| מלחמה=
| תמונה=[[
| כותרת תמונה=ניצחון יקטרינה הגדולה על הטורקים - תמונה משנת 1772
| תאריך התחלה=[[1768]]
שורה 10:
| קרב לפני=[[המלחמה העות'מאנית-רוסית (1739-1735)]]
| קרב אחרי=[[המלחמה העות'מאנית-רוסית (1787-1792)]]
| מקום=[[מולדובה]], [[רומניה]], [[הים האגאי]]
| תוצאה=ניצחון משמעותי של [[האימפריה הרוסית]]
| טריטוריות=
שורה 29:
}}
{{שם שגוי|המלחמה העות'מאנית-רוסית (1768-‎1774)}}
'''המלחמה העות'מאנית-רוסית''' הייתה [[מלחמה]] שהתרחשה בין השנים [[1768]]–[[1774]] בין
מלחמה זו נבעה ממתחים פנימיים ב[[פולין]], בעת מאבק בין ה[[אצולה]] ובין המלך [[סטניסלאב פוניאטובסקי]], חביבה לשעבר של הקיסרית [[יקתרינה השנייה]]. במאבק זה היה המלך תלוי בתמיכת הכוחות ה[[רוסיה|רוסיים]].
חבורת [[קוזקים]] בשירות הרוסים נכנסה לעיירה [[באלטה]] (במזרח אוקראינה, במחוז אודסה, סמוך לגבול מלדוביה)בטריטוריה העות'מאנית, במהלך מרדף אחרי קבוצת פורשים פולנים. האימפריה העות'מאנית האשימה את הרוסים בביצוע טבח של נתיניה, תושבי העיירה, אשמה שנדחתה על ידי הרוסים.
לאור תקרית זו הכריז ה[[סולטאן]] ה[[טורקיה|טורקי]] מלחמה על [[רוסיה]] ב-[[25 בספטמבר]] [[1768]].
הטורקים יצרו ברית עם גורמי אופוזיציה פולנים. רוסיה נתמכה גם על ידי [[ממלכת בריטניה הגדולה]], ששלחה יועצים ל[[חיל ים|צי]] הרוסי. הצי הרוסי יצא מהבסיסים ב[[הים הבלטי|ים הבלטי]], עבר סביב דרומה, דרך הים במערב [[אירופה|אירופה.]]<nowiki/>נכנס לים התיכון והגיע ל[[הים האגאי|ים האגאי]] במטרה לתמוך בהתקוממות יוונים באזור ואף לייצר אפשרות מתקפה על [[איסטנמבול|איסטנבול]].
ההתנגדות הפולנית נמחצה על ידי הגנרל [[אלכסנדר ואסילייביץ' סובורוב]], שהועבר לאחר מכן לחזית הטורקית.
שורה 43:
במהלך שנת [[1769]] הרוסים ריכזו את הכוחות ב-2 מסגרות צבאיות עיקריות. הראשונה בפיקוד נסיך גוליצין בהיקף של 65 אלף חיילים הייתה צריכה לתקוף ב[[מולדובה]] וב[[רומניה]]. השנייה בפיקוד של [[פיוטר רומיאנצב]] בהיקף של 43 אלף חיילים הייתה צריכה להגן על הגבול הדרומי ולהלחם נגד כוחות של [[חאנות קרים]]. יחידה שלישית בהיקף של 15 אלף חיילים הייתה בעתודה מבצעית.
הכוח בפיקוד גוליצין הצליח להתקדם ב[[מולדובה]], לכבוש את [[בוקרשט]] והתקדם עד לגדה השמאלית של [[דנובה]]. יחידות נוספות לחמו בצפון [[קווקז]] והצליחו לכבוש את אזור [[קובאן (חבל ארץ בקווקז)|קובן]].
בשנת [[1770]] פיקוד על הכוחות הראשיים עבר לפיוטר רומיאנצב. הוא הצליח להביס את הטורקים ב[[קרב לרגה]] ו[[קרב קגול]]. במקביל, הצי הרוסי ב[[מרד אורלוב|ים האגאי]] ניצח את הצי הטורקי ב[[קרב צ'סמה]]. בסיום שנה זו הרוסים התבססו ב[[מולדובה]] ו[[רומניה]] עד ל[[דנובה]].
שורה 59:
ב-[[21 ביולי]] [[1774]] חתמה האימפריה העות'מאנית הסכם ב[[הסכם קוצ'וק קאינרג'ה]] שלפיו ניתנה לחצי האי [[חצי האי קרים|קרים]] עצמאות מן השלטון הטורקי, שטחים משמעותיים בדרום [[אוקראינה]] של היום ובצפון [[קווקז]] סופחו לרוסיה והיא פוצתה בסכום של 4.5 מיליון [[רובל]] ושני נמלי מפתח שאיפשרו לה גישה ישירה אל [[הים השחור]].
מלחמה זו הייתה חלק משמעותי בתהליך ההתפשטות של האימפריה הרוסית דרומה, מזרחה ומערבה במהלך המאות השמונה עשרה והתשע עשרה.
[[קטגוריה:מלחמות האימפריה העות'מאנית-האימפריה הרוסית]]
| |||