384
עריכות
←שחזור תוארי שם, שתיארו צבעים
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ (בוט החלפות: \1תוארי) |
מור ולבונה (שיחה | תרומות) |
||
|
===שחזור תוארי שם, שתיארו צבעים===
בהשוואת שפות עתיקות לשפות שפות מודרניות, הן ממשפחת השפות השמיות והן ממשפחות אחרות, עולה כי כיום, האדם נוהג להשתמש הרבה יותר מבעבר, בתוארי שם, שמתארים צבעים. כך עולה, למשל, מאזכורי ה[[צבעים במקרא]]. ראשית, ב[[מקרא]] תוארי השם ציינו צבעים פחות ספציפיים מאלו שהם מציינים כיום – ה[[פרה אדומה|פרה האדומה]], שהייתה כנראה [[חום (צבע)|חומה]], מתוארת באותו שם תואר, בו מתואר שיערו ה[[אדום|אדמוני]] של [[דוד המלך]].
עיון ב[[המיתולוגיה היוונית|מיתולוגיה היוונית]], שחוברה בתקופת המקרא, מגלה תמונה דומה. באופוס של [[הומרוס]], בעלי חיים חומים מתוארים כאדומים ודבש הדבורים מתואר כירוק, משום, שביוונית הארכאית, הצהוב והירוק נחשבו לאותו צבע{{הערה|1={{כלכליסט|אורן הוברמן|למה אין כחול בתנ"ך?|3524269|14 ביולי 2011|}}}}. יתרה מזאת, כשהומרוס מנסה לתאר את צבע הים, הוא כותב, במקום אחד שהוא "נראה כמו יין" ובמקום אחר, שהוא "כמו פרח הסיגלית". דהיינו, לא רק שלא היו ביוונית הארכאית שמות תואר עבור [[בורדו (צבע)|בורדו]] ועבור [[סגול]], הומרוס גם לא מצא שמות של חומרי צבע כחולים, שאפשר להשוות את צבע הים אליהם.
החוקרים סוברים, שבשפה הפרוטו-שמית היו רק ארבעה תוארי שם, שתיארו צבעים{{הערה|Anthropology of Color: Interdisciplinary Multilevel Modeling edited by Robert E. MacLaury, Galina V. Paramei, Don Dedrick p 257}} (מילים משוחזרות מופיעות עם כוכבית בתחילתן):
* *lbn – *לבן, תיארה את הצבע הלבן. המילה "לָבָן" מופיעה במקרא. השורש ל.ב.נ. מתאר הרבה דברים בשפות השמיות - קל למצוא את ההקבלות בין השפות, אך לא קל לדעת מה נגזר ממה. המילה "לָבָן" היא מאותו שורש של המילה "לֶבֶּן" - דהיינו, [[יוגורט]] ודומה למילה ה[[ערבית]], המשיימת גבינה לבנה, חמצמצה. באותו אופן, לעץ ה"לִבְנֶה" יש שם דומה גם בעברית, גם בערבית וגם ב[[אמהרית]].
* *ʔdm – *אדם, תיארה את הצבע ה[[אדום]] וה[[חום (צבע)|חום]]. המילה "אָדֹם" מופיעה במקרא. היא דומה למילה המתארת את הצבע האדום ב[[געז]] - ʔaddaamaawi .ככול הנראה, יש קשר בין מוצא המילה "אָדֹם" לבין מוצא המילים "דם" ו-"אדמה".
* *wrq – *ורק, תיארה הן את הצבע ה[[ירוק]] ואת הצבע ה[[צהוב]]. כמו בהרבה מקרים, צליל האות ו"ו הפך בהרבה מקרים לצליל האות יו"ד במהלך התפתחות השפה העברית ומכן בעברית, המילה היא "יָרֹק". המילה *wrq גם דומה למילה הערבית, המתארת עלה - ورقة (וַרַקַה). הקשר בין המילים העבריות "יָרֹק" ו-"ירקות", דומה לקשר בין המילים הערביות המתארות את הצבע הירוק אות הירקות - أخضر (אַחְ'דַ'ר) ו-خضار (חֻ'דַ'אר).
* *θʼlm – *ט'לם, תיארה את הצבע ה[[שחור]]. *θʼlm דומה למילה ה[[ערבית]] ظلم - ט'לם, שפירושה חוסר צדק, השחרה או הצללה ולמילה s'allim ב[[געז]], המתארת "שחור". ייתכן, שקיים קשר בין *θʼlm לבין המילה הערבית ظل - טִ'ל, שמשמעותה והגייתה דומות לאלו של המילים העבריות הנרדפות "[[צל]]" ו-"הטל"{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=8043 צל, צלם, צלם אלוהים מחברים: אבי ורשבסקי; אביבה לוטן; ד"ר רוני מגידוב; אילה פז, אתר מט"ח]}}.
| |||