ארה פקיס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Removing Link GA template (handled by wikidata) |
שינוי כולל |
||
שורה 1:
[[תמונה:Ara Pacis-Ben Demey.jpg|שמאל|ממוזער|250px]]
[[תמונה:RomaAraPacis ProcessioneNordParticolare.jpg|שמאל|ממוזער|
[[קובץ:Ara Pacis IMG 1876.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מקטע מתבליט המזבח, מוזיאון [[הלובר]]]]
== רקע היסטורי ==
בשנת 17 לפנה"ס יצא אוגוסטוס למסע ממושך מחוץ לעיר רומא לצורך טיול בבעיותיהן של הפרובינקיות המערביות- [[גאליה]] ו[[היספאניה]]. שכן פרובינקיות אלו סבלו מהתמרדויות של השבטים המקומיים שסרבו לקבל עליהם את עול השלטון הרומי ונזקקו להסדרה של מערכת גביית המיסים ושל ישוב החיילים הרומאים המשוחררים. מסע זה הושלם בסופו של דבר בשנת 13 לפנה"ס עם חזרתו של אוגוסטוס לרומא.<ref>{{צ-ספר|מחבר = צבי יעבץ|שם = אוגוסטוס- נצחונה של מתינות|מו"ל = הוצאת דביר|שנת הוצאה = 1988|מקום הוצאה = תל אביב|עמ = 83}}</ref> לכבוד מאורע זה החליט ה[[סנאט הרומי|סנאט]] לכבד את הקיסר בהקמת מזבח השלום על שמו בשדה מארס ובסמוך ל[[ויה פלמיניה]]- הדרך אשר דרכה שב אוגסטוס אל רומא.<ref>{{צ-ספר|מחבר = משה עמית|שם = תולדות הקיסרות הרומית|מו"ל = מאגנס|שנת הוצאה = 2003|מהדורה = |מקום הוצאה = ירושלים|עמ = 180-181}}</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר = Erika Simon|שם = ARA PACIS AUGUSTAE|מו"ל = New York Graphic Society LTD|שנת הוצאה = 1969|מקום הוצאה = Greenwich, Connecticut|עמ = 8}}</ref> אוגוסטוס עצמו מדווח על דברים אלו בחיבור [[תיאור מפעלותיו של אוגוסטוס האלוהי]] (Res Gestae Divi Augusti) ומספר שעל גבי המזבח הורה הסנאט שיועלו קורבנות שנתיים ביום שיבתו לרומא על ידי בעלי התפקידים, הכהנים וה[[בתולה וסטלית|בתולות הוסטיליות]].<ref>{{צ-ספר|מחבר = אוגוסטוס קיסר|שם = מסמך היסטורי: דו"ח מפעלותיו של אוגוסטוס האלוהי|מו"ל = חמו"ל|שנת הוצאה = 2002|מתרגם = יורם דרומי|פרק 12 = |מקום הוצאה = תל אביב}}</ref> בנייתו של המזבח המפואר נערכה במשך כ-3 וחצי שנים והוא נחנך לבסוף בשנת 9 לפנה"ס.
את משמעותו של הארה פאקיס יש להבין על רקע האווירה שבתקופת שלטונו של אוגוסטוס והתעמולה שיצר. הפולחן לאלה [[פאקס]] לא נפוץ לפני תקופתו של אוגוסטוס. הפולחן לאלת השלום במזבח השלום מקושר עם אידיאל יחודי שצץ לראשונה בתקופתו של אוגוסטוס ה[[פקס רומנה]] (Pax Romana)- השלום הרומאי. כחלק מאידיאל זה עוצבה תעמולה המציבה את אוגוסטוס כמושיע של רומא וכמי שאחראי לעושרה, רווחתה ושגשוגה. טובתה של רומא נקשרה ישירות בטובת הקיסר והפולחן במזבח השלום נקשר ישירות בשמו.
==תיאור המזבח==
הארה פאקיס ניצב באוויר הפתוח וסביב לו ארבעה קירות. פתח כניסה ראשי, אשר אליו מוביל גרם מדרגות, מוקם בעת העתיקה בחזית המערבית, ואילו פתח נוסף מוקם מנגד לו לכיוון מזרח. גובהו הכולל של המבנה הוא כ-4.5 מ'.<ref>עמית, עמ' 234-235.</ref> המזבח כולו נחצב בשיש לבן וקירותיו חופו בתבליטים מהיפים והמרשימים ביותר שהשתמרו מתקופתו של אוגוסטוס.
תבליטי הקירות הפנימיים מעוטרים במקלעי פירות וצמחים, ואילו הקירות החיצוניים נחלקים לרחבם כך שחלקו העליון של כל קיר מספר תיאור שונה מזה שבחלקו התחתון. חלקם התחתון של ארבעת הקירות מקושט בתיאורים מעולם הטבע- פירות, צמחים, ציפורים וחרקים. תיאורים אלו מזוהים כסמלים לרווחה ולעושר אשר זוהו עם תקופת שלטונו של אוגוסטוס.<ref>Simon, p. 10.</ref> חלקם העליון של הקירות, לעומת זאת, מספק תיאורים שונים, מפורטים ועשירים של סצינות הקרבה, ודמויות מיתולוגיות וסמליות:
=== הקיר הימני והשמאלי ===
שני קירות אלו מספקים את התבליטים הגדולים ביותר (שכן שני הקירות האחרים, הקדמי והאחורי, נקטעים על ידי פתחי הכניסה והיציאה שבהם) והם מתייחסים לאותו האירוע: תהלוכת הקיסר, משפחתו והסנאט בטקס הנחת אבן היסוד של מזבח השלום עצמו בשנת 13 לפנה"ס.
==== הקיר הימני ====
בראש התהלוכה המוצגת בתבליט זה ניתן למצוא את אוגוסטוס. מרבית תיאור גופו נפגם ולכן איננו יכולים לדעת מה הייתה התנוחה, או התנועה, אשר בה הונצח בתבליט זה, אולם ניתן לזהות על ראשו את זר עלי הדפנה המזוהה עם תפקידו בטקס הדתי. מעט מאחורי אוגוסטוס ניתן לזהות ארבעה כהנים (Flamines maiores) המאופיינים על ידי כיפת העור בעלת השפיץ במחודד במרכזה (Apex). כהנים אלו נהגו לקחת חלק בפולחן הרשמי של העיר. מיד מאחוריהם ניתן לזהות [[ליקטור]] הנושא בידיו את ה[[פסקס]], כנהוג בפולחן הרשמי. מאחוריו, עוטה [[טוגה]] וכיסוי ראש מצוי [[אגריפה פוסטומוס|אגריפה]], חתנו וחברו הקרוב של אוגוסטוס אשר כהן באותה השנהף 13 לפנה"ס בתפקיד ה[[פונטיפקס מקסימוס]]. אישה נוספת בעלת כיסוי מזוהה לעיתים כאשתו של אוגוסטוס ואמו של הקיסר [[טיבריוס]]- [[ליוויה]].<ref>Simon, p. 18.</ref> עוד ממשפחת הקיסר נהוג לזהות את [[אנטוניה הצעירה]] ובעלה[[נירון קלאודיוס דרוסוס| דרוסוס]], ביניהם מצוי בנם הקטן [[גרמאניקוס יוליוס קלאודיאנוס קיסר|גרמאניקוס]]. מאחור נמצאת אחותה הבכורה [[אנטוניה הגדולה]] ומשפחתה עמה. פניהן של הדמויות השונות על גבי התבליט מופים לכיוונים שונים, ראשיהן בגובה אחיד כהדגשה לאווירת השוויון בתקופתו של אוגוסטוס. גרמאניקוס הקטן מנסה לתפוס את מבטה של אמו, ושתי נשים המקרבות את אצבעותיהן אל שפתותיהן כמו מזכירות שיש לשמור על השקט בשל קדושתו של המאורע.<ref>Simon, pp. 16-20.</ref>
==== הקיר השמאלי ====
הקיר השמאלי, הצפוני במקור, סבל במשך השנים נזקים כבדים ולכן אף לא אחד מהראשים של הדמויות בתבליט הקיים אינו מקורי. בראש התהלוכה שעל קיר זה, הממשיכה את זו הנצפית בקיר הימני, ניתן להבחין בשני [[ליקטור|ליקטורים]] הנושאים בידיהם [[פסקס]]. מאחוריהם צועדים ה[[סנאטור|סנאטורים]], לבושים ב[[טוגה]] ועוטים זרי של עלי דפנה לראשיהם, חלקם מחזקים בידיהם ענף של עלי זית. שתיים מהנשים הצועדות מזוהות כ [[יוליה אוגוסטי פיליאה|יוליה]], בתו של אוגוסטוס, ו[[אוקטביה]] הצעירה, אחותו של אוגוסטוס. חלק מהילדים המתוארים בתלביט זה, כמו גם בזה הימני, מתאפיינים בלבוש שאינו רומי ועוטים לראשיהם את הדיאדמה ([[עטרה (כתר)|עטרה]]) המזוהה עם התרבות ההלניסטית. ההשערה המחקרית היא שמדובר בנסיכים ברבריים שהובאו אל העיר רומא, לעיתים עם אמהותיהן, על מנת ללמוד את מנהגי הרומאים.<ref>Simon, pp. 20-22.</ref>
=== הקיר הקדמי והאחורי ===
שני קירות אלו מחולקים במרכזם על ידי פתחי הכניסה והיציאה ולכן בכל אחד מהם שני תיאורים שונים, אחד מכל צד של הפתח. יחד מספקים שני קירות אלו ארבע תמונות שונות המנותקות מהאירועים המתרחשים על שני הלוחות הגדולים- הימני והשמאלי, ומתכתבות עם מיתוסים מייסדים של העיר רומא.
==== הקיר הקדמי ====
===== ההקרבה של איניאס בלאטיום =====
המאורע המתואר בתמונה זו הוא הוא הקרבתו של [[איניאס]], ב[[לאטיום]] לאלים המייסדים של בית האב שלו (penates), אשר אותם הביא עמו מטרויה. איניאס מופיע בצדה הימני של התמונה תחת העץ. לימינו דמות נוספת, אוחזת במה שנראה כמו מקל של רועה צאן, אשר מזוהה על פי רב כבנו- [[יולוס אסקניוס]]. יולוס, על פי המסורת, הוא על ידי איניאס, יחד עם אביו של איניאס ועם הצלמים של האלים המייסדים, אל חופי איטליה עת ברח מטרויה החרבה. כמו כן, יולוס נתפס על פי המסורת כמיסד של בית האב היוליאני, ומכאן- האב המייסד של אוגוסטוס והמשפחה הקיסרית. אף על פי כן, גובהה של הדמות, הזהה לזה של איניאס, מעורר שאלות ביחס לזיהויה עם יולוס הילד. איניאס עצמו עוטה טוגה ללא [[טוניקה (בגד)|טוניקה]], בידו כל נשק כלשהו הנראה כחנית. פניו של איניאס מופנות אל המזבח שמנגד, ומצדו השני של המזבח ניצבים שני ילדים המסייעים למהלך הטקס. על גבי המזבח ניתן להבחים בשרידי תיאור פירות, ואילו לצד הילדים שבצדה השמאלי של התמונה נמצאת חזרזירה. שני אלו יחד מתארים את שני הקורבנות שהוקדשו בפולחן- קורבן מן הצומח וקורבן מן החי.<ref>Simon, pp. 23-24.</ref>
===== רמוס ורומולוס =====
התיאור שבתמונה זו מתייחס למיתוס מייסד חשוב של העיר רומא- גידול שני התאומים [[רמוס ורומולוס]] על ידי הזאבה. שכן, רומולוס, לאחר שרצח את אחיו רמוס היה, על פי אחת מהמסורות, למייסדה הראשון של העיר רומא. תמונה זו פגומה ביותר אולם ניתן לשחזר את המתרחש בה. במרכז התמונה הזאבה מיניקה את התאומים. מצדה השמאלי של התונה ניצב גבר חסון, אשר אותו ניתן אולי לזהות כ [[פאוסטולוס]], הרועה שמצא את התאומים וגדלם כבניו על פי המסורת<ref>ליוויוס, תולדות רומא, 1.4.</ref> מימין ניצב האל [[מרס (מיתולוגיה)|מרס]], ועל העץ עומד ה[[נקריים|נקר]], אשר, כפי שמספר פלוטארכוס, סייע בהאכלתם של התאומים.<ref>פלוטארכוס, חיי רומולוס, פרק 4.</ref> דמותו של מארס כפטרון מתכתבת מחד עם דמותו של איניאס האב ושל אוגוסטוס עצמו, ומאידך מזכירה שהשלום הרומאי הושג בזכות הצלחה צבאית. כמו כן, ההתרחשויות המתוארות קורות בשדה מארס, אותו מקום ממש בו הוקם מזבח השלום, ואזור אשר נשלט על ידי האל מרס עצמו.<ref>Simon, pp. 24-25.</ref>
==== הקיר האחורי ====
===== Tellus =====
תמונה זו היא המפורסמת מבין התבליטים שעל גבי הארה פאקיס, היא שמורה היטב, יפה ומרשימה. במרכז התמונה אישה יושבת על סלע ובזרועותיה שני תינוקות, האחד מבקש לינוק והשני מושיט לה פרי. סביב לה תיאורי טבע שופע- פירות, מים וצמחים, ולרגליה פרה וחזרזירון. מימינה ומשמאלה ישובות שתי דמויות נשיות המזוהות כ[[נימפה|נימפות]]. האחת רכובה על כבו של ברבור, או אווז, ואילו השנייה על גבו של יצור ימי כלשהו. הדמות המרכזית גדולה מאלו שנצבות לצדדיה והסלע עליו היא יושבת נדמה ככס מלכות. נהוג לזהות אותה כ[[טרה (מיתולוגיה)|טרה]], או טלוס (בלטינית: Tellus), אלת האדמה. על כך יש המושיפים כי לא מדובר סתם באלת האדמה כי באדמתה של איטליה עצמה, ולכן יש המכנים אותה איטליה.<ref>Simon, pp.25-27.</ref>
===== רומא =====
תמונה זו פגומה מאוד ומעט השתמר ממנה. במרכזה דמות נשית המזוהה עם האלה רומא. היא לבושה בלבוש של [[אמזונות|אמזונה]] ויושבת על גבי ערמה של כלי נשק המשמשים לה מעין כס מלכות. תיאור זה מסמל את מנוחת הלוחם ומיקומו על גבי מזבח השלום מזוהה עם ההשקפה שהשלום והרווחה ניתנים להשגה רק על ידי הצלחה בשדה הקרב.<ref>Simon, pp. 27-30.</ref>
== האתר המודרני ==
לאורך השנים ניזוק המזבח, כוסה וחלקים ממנו נמצאו במהלך השנים. בשנת 1938, תחת שלטונו של [[בניטו מוסוליני|מוסוליני]], החלו העבודות על שחזורו של המזבח ומקומו הועתק בסמוך ל[[מאוזוליאום אוגוסטוס]]. המזבח המשוקם עשוי משילו שרידי המקור שנמצאו באתר עצמו ומהעתקי גבס של שרידים המצויים במוזאונים השונים. בשל שינוי מיקומו, הכניסה אל המזבח, אשר פנתה בעת העתיקה לכיוון מערב, פונה כיום דרומה. מסביב למבנה העתיק המשוחזר נבנה מבנה מודרני אשר מטרתו לשמר את המזבח.<ref>Simon, pp.7-8.</ref>
== קישורים פנימיים ==
[[אוגוסטוס]]
[[פאקס]]
[[מיתולוגיה רומית]]
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Ara Pacis|שם ויקישיתוף=ארה פקיס}}
* [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Gazetteer/Places/Europe/Italy/Lazio/Roma/Rome/_Texts/PLATOP*/Ara_Pacis.html ספרו של סמיואל בל פלנטר '''מילון טופוגרפי של רומא העתיקה''' - הערך ארה פקיס]
* [http://www.arapacis.it/ אתר המוזיאון]
* [http://latinhebrew.blogspot.co.il/2014/11/blog-post_8.html תיאור מפעלותיו של אוגוסטוס האלוהי בעברית]
* [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Gazetteer/Places/Europe/Italy/Lazio/Roma/Rome/Ara_Pacis/home.html תמונות]
{{coord|41|54|23|N|12|28|32|E|type:landmark|display=title}}
== הערות שוליים ==
<references />[[קטגוריה:רומא: מבנים בתקופת רומא העתיקה]]
[[קטגוריה:פיסול רומי]]
[[קטגוריה:אנדרטאות]]
| |||