ארה פקיס – הבדלי גרסאות

בשנת 17 לפנה"ס יצא אוגוסטוס למסע ממושך מחוץ לעיר רומא לצורך טיולטיפול בבעיותיהן של הפרובינקיות המערביות- [[גאליה]] ו[[היספאניה]]. שכן פרובינקיות אלו סבלו מהתמרדויות של השבטים המקומיים שסרבו לקבל עליהם את עול השלטון הרומי ונזקקו להסדרה של מערכת גביית המיסים ושל ישוב החיילים הרומאים המשוחררים. מסע זה הושלם בסופו של דבר בשנת 13 לפנה"ס עם חזרתו של אוגוסטוס לרומא.<ref>{{צ-ספר|מחבר = צבי יעבץ|שם = אוגוסטוס- נצחונה של מתינות|מו"ל = הוצאת דביר|שנת הוצאה = 1988|מקום הוצאה = תל אביב|עמ = 83}}</ref> לכבוד מאורע זה החליט ה[[סנאט הרומי|סנאט]] לכבד את הקיסר בהקמת מזבח השלום על שמו בשדה מארס ובסמוך ל[[ויה פלמיניה]]- הדרך אשר דרכה שב אוגסטוס אל רומא.<ref>{{צ-ספר|מחבר = משה עמית|שם = תולדות הקיסרות הרומית|מו"ל = מאגנס|שנת הוצאה = 2003|מהדורה = |מקום הוצאה = ירושלים|עמ = 180-181}}</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר = Erika Simon|שם = ARA PACIS AUGUSTAE|מו"ל = New York Graphic Society LTD|שנת הוצאה = 1969|מקום הוצאה = Greenwich, Connecticut|עמ = 8}}</ref> אוגוסטוס עצמו מדווח על דברים אלו בחיבור [[תיאור מפעלותיו של אוגוסטוס האלוהי]] (Res Gestae Divi Augusti) ומספר שעל גבי המזבח הורה הסנאט שיועלו קורבנות שנתיים ביום שיבתו לרומא על ידי בעלי התפקידים, הכהנים וה[[בתולה וסטלית|בתולות הוסטיליות]].<ref>{{צ-ספר|מחבר = אוגוסטוס קיסר|שם = מסמך היסטורי: דו"ח מפעלותיו של אוגוסטוס האלוהי|מו"ל = חמו"ל|שנת הוצאה = 2002|מתרגם = יורם דרומי|פרק 12 = |מקום הוצאה = תל אביב}}</ref> בנייתו של המזבח המפואר נערכה במשך כ-3 וחצי שנים והוא נחנך לבסוף בשנת 9 לפנה"ס.

את משמעותו של הארה פאקיס יש להבין על רקע האווירה שבתקופת שלטונו של אוגוסטוס והתעמולה שיצר. הפולחן לאלה [[פאקס]] לא נפוץ לפני תקופתו של אוגוסטוס. הפולחן לאלת השלום במזבח השלוםוהוא מקושר עםלאידיאל אידיאלהשלטוני יחודי שצץ לראשונהשהתפתח בתקופתו של אוגוסטוס- ה[[פקס רומנה]] (Pax Romana)- השלום הרומאי. כחלק מאידיאל זה עוצבה תעמולה המציבההמציגה את אוגוסטוס כמושיע של רומא וכמי שאחראי לעושרה, רווחתה ושגשוגה. טובתה של רומא נקשרה ישירות בטובת הקיסר והפולחן במזבח השלום נקשר ישירות בשמו.