הרודוטוס – הבדלי גרסאות

הרודוטוס ביקר בעיר [[צור]]{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/vl/herodotos/herodotos05.pdf הרודוטוס, ספר שני, סעיף 44.]}} ונראה גם כי ראה את [[עזה]]. ברור אם כן שההיסטוריון ביקר ב[[ארץ ישראל]], אולם ככל הנראה ביקורו היה מוגבל לקו החוף. הספר השני בהיסטוריות מתרכז במצרים ונקודת ההשקפה המצרית בולטת בו, ולכן סביר לקשר את הביקור הזה למסעו של הרודוטוס למצרים, שבדרך כלל מתוארך לשנות ה-40 של המאה ה-5 לפנה"ס. בהתחשב בכך ששהותו במצרים היתההייתה די קצרה, הרודוטוס כנראה לא נשאר הרבה זמן גם בארץ ישראל.{{הערה|שם=שטרן 1|[[מנחם שטרן]] - Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Jerusalem, 1976, Vol. I, I. Herodotus, p. 1}}

השם היווני "פלשתינה" (Palaistinē ;Παλαιστίνη) נגזר משמו של החלק הדרומי של החוף, שהיה מיושב על ידי ה[[פלשתים]] ועל כן נקרא "פלשת" לא מאוחר מהמאה ה-8 לפנה"ס, כפי שמעידים [[ישעיהו]]{{הערה|{{תנ"ך|ישעיהו|יד|כט}}, {{תנ"ך|ישעיהו|יד|לא|קצר=כן|ללא=פרק}}.}} ותעודות [[אשור]]יות המתיחסותהמתייחסות לאותה התקופה. משום כך מניחים כי הרודוטוס מציין בשם הזה גם את רצועת החוף בדרומה של פניקיהפיניקיה. יחד עם זאת, אין להוציא מכלל אפשרות, שכבר בימיו כמה אזורים בפנים הארץ היו כלולים באופן כלשהו במושג הזה.{{הערה|שם=שטרן 3|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. I, I. Herodotus, p. 3}}

"עם הסורים נפגש נכה ביבשה ונחל נצחוןניצחון עליהם על יד מגדול ואחרי הקרב לכד את העיר קדיטיס עיר גדולה בסוריה".{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/vl/herodotos/herodotos07.pdf הרודוטוס, ספר שני, סעיף 159.]}}

רוב החוקרים מזהים את "מגדול" עם [[תל מגידו|מגידו]] ומניחים שהרודוטוס רומז לנצחוןלניצחון [[פרעה נכו]] על [[יאשיהו]] מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]]{{הערה|{{תנ"ך|מלכים ב|כג|כט}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|לה|כ}}.}} ב[[קרב מגידו (609 לפנה"ס)]].{{הערה|שם=שטרן 4}}

התיחסותהתייחסות אפשרית ליהודים בארץ ישראל ניתן למצוא בקטע בו דן הרודוטוס במקורו של מנהג ה[[מילה (ניתוח)|מילה]]:

הרודוטוס אינו מתיחסמתייחס באופן מפורש ליהודים או לארץ יהודה, אולם נראה כי בהתבטאותו לגבי הסורים בפלשתינה שמבצעים מילה, יש רמז שמדובר ביהודים. משום כך גם [[יוסף בן מתתיהו]] הבין את חשיבותו של הקטע הזה{{הערה|שם=שטרן 1}} ואין לו ספק שאותם "סורים היושבים בפלשתינה" המלים את בשרם יכולים להיות יהודים בלבד, מאחר ומכלשמכל תושבי פלשתינה "היהודים לבדם עושים זאת"{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[נגד אפיון]]''', [[S:נגד אפיון#כב|מאמר ראשון, פרק כב]] (תרגום [[יעקב נפתלי שמחוני]]).}}. אולם ישנן ידיעות על אנשים אחרים באזורים אלה, מלבד היהודים, שהיו נימולים.{{הערה|שם=שטרן 3}}

קיימות עדויות רבות שמילה היתההייתה נהוגה בקרב לפחות חלק מהערבים. בהתחשב בחדירה הערבית החזקה לחלקה הדרומי של ארץ ישראל ב[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|תקופה הפרסית]], ניתן לחשוב שהרודוטוס התכוון לערבים. אולם בהתחשב בעובדה כי הרודוטוס ידע על הערבים כאוכלוסיהכאוכלוסייה מובחנת מהסורים, וגם הפיניקים נזכרים על ידו בנפרד, יש יסוד מוצק לפרושו של יוספוס. מלבד זאת, ניתן גם לקבל את ההשקפה שהרודוטוס קיבל את גרסתו על מקור המילה במצרים עצמה.{{הערה|שם=שטרן 4|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. I, I. Herodotus, p. 4}}