אנטי-מחיקון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה, תמונה
שורה 12:
[[File:אנטי מחיקון- פרסומת.jpg|thumb|אנטי מחיקון- פרסומת]]
 
רק ב1965, לאחר פרישתו של [[בן גוריון]] וכניסתו לתפקיד של [[לוי אשכול]] כ[[ראש ממשלה]] נפתחה האפשרות להכנסת הטלוויזיה למדינת ישראל. אך הטענות של הממשלה הקודמת נשארו בעינם. על כן בחרו אנשי [[רשות השידור]] למחוק את הצבע מתוכניות הטלוויזה. התוכניות נקנו צבעוניות, אך במרכז השליטה של [[רשות השליטה]] נמחקו הצבעים ושודרו בצבי שחור- לבן. זוהי הטכנולוגיה המכונה "מחיקון" המוחקת את הצבע ממסכי האזרחים. אך הציבור לא הסכים להשלים עם השלטת התרבות והחשכת הצבע ולשם כך הומצא המכשיר '''אנטי-מחיקון'''. {{הערה|ענת פירסט ואלי אברהם, '''כיכר השוק הומה? : על הגיוון התרבותי בערוצי הטלוויזיה המסחריים בישראל ועל הדרכים לשיפורו''', בתוך כספי ד. (עורך), "תקשורת ופוליטיקה בישראל", [[הוצאת מכון ון ליר]], תל אביב, 2007, עמודים 134-161.}}
 
[[מולי אדן]], אז [[מהנדס]] [[אלקטרוניקה]] (לימים [[נשיא]] [[אינטל]] ישראל{{הערה|{{גלובס|שמוליק שלח|מרעננים את השורות: מולי אדן ימונה למנכ"ל אינטל ישראל|1000717551|20 בינואר 2012}}}}), פיתח בהנחית יצחק פוגל, מנכ"ל "מץ אלקטרוניקה", התקן ששולב במכשירי טלוויזיה צבעוניים, ואפשר להם להציג את התוכניות הזרות בצבע על אף המחיקה שבוצעה על ידי רשות השידור. [[שם מסחרי|שמו המסחרי]] של ההתקן היה '''אנטי-מחיקון'''. זה עלה יותר לאזרח, זה עלה יותר לממשלה ולמדינה, ורק חברות הטכנולוגיה גזרו על כך רווחים נאים.{{הערה|אורן סופר, '''תקשורת המונים בישראל''', [[הוצאת האוניברסיטה הפתוחה]], רעננה, 2011, עמודים 311-344.}}
 
[[File:כמה עולה לך לראות בצבע.gif|thumb|כתבה על התשלום המיותר]]
 
==אחרית דבר==
ההתקן ייקר את המכשירים הצבעוניים עוד יותר, ואף פגם במידה מסוימת באיכות התמונה. אף על פי כן, הפופולריות שלו הבהירה כי שיטת מחיקת הצבע אינה משיגה את מטרתה. הדבר זרז את ההחלטה לאפשר שידורים בצבע בטלוויזיה הישראלית.