תהודה מסלולית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
איש הסילונים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: על ידי |
||
שורה 30:
למערכת של ירחים הסובבים כוכב לכת יש נטייה לפתח תהודת מסלול-מסלול ותהודת סיבוב-מסלול. המערכת של [[צדק (כוכב לכת)|צדק]] מהווה דוגמה למצב תהודה. הירח [[איו (ירח)|איו]] נמצא בסיבוב סינכרוני סביב צדק והוא נמצא בתהודה מסלולית 1:2 עם [[אירופה (ירח)|אירופה]], כלומר על כל שתי הקפות שלו את צדק אירופה מקיף את צדק פעם אחת. באופן דומה מתקיימת תהודה מסלולית 1:2 בין אירופה ל[[גנימד]]. המשמעות היא ששלושת הירחים נמצאים בתהודה מסלולית זה עם זה.
התהודה המסלולית בין שלושת ירחי צדק הללו מהווה דוגמה ל[[תהודת לפלס]] הקרויה על שם [[פייר סימון לפלס]], הראשון שהבחין בה במערכת צדק. לפלס מצא שבמערכת כזו לא ייתכן מצב שבו שלושת הירחים ימצאו על קו ישר בצדו האחד של צדק. כתוצאה מכך פועלים מומנטים חזקים על הבליטות הנוצרות עקב כוחות הגאות, וכמות [[אנרגיה]] גדולה הופכת לחום. ההשפעה הגדולה ביותר היא על איו, שחלקו הפנימי מתחמם בצורה ניכרת. התהודה המסלולית היא ההסבר המקובל לקצב הגבוה של התופעות ה[[הר געש|געשיות]] על-פני איו. למעשה, התחזית לגבי הפעילות הגעשית הזו פורסמה ב[[מאמר מדעי]] שלושה שבועות לפני ש[[תגלית|התגלתה]] על
המערכת של [[שבתאי]] מציגה מגוון תהודות מסלוליות בין ירחי כוכב הלכת. כך למשל, בין [[מימס]] ל[[טתיס (ירח)|טתיס]] קיימת תהודה 2:4, בין [[אנקלדוס]] ל[[דיוני]] קיימת תהודת 1:2, בין [[טיטאן (ירח)|טיטאן]] ל[[היפריון (ירח)|היפריון]] קיימת תהודת 3:4, ובין שני הירחים הסמוכים [[אפימתאוס (ירח)|אפימתאוס]] ו[[יאנוס (ירח)|יאנוס]] קיימת תהודת 1:1 המכתיבה מסלול מורכב. כל 4 שנים לערך הם מחליפים מיקום, כשהירח הרחוק יותר משבתאי מחליף מקום עם חברו והופך לירח הקרוב יותר. בצורה זו נמנעת התנגשות בין שני הירחים שנעים סמוך זה לזה.
| |||