פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 719 בתים ,  לפני 4 שנים
הוא היה מקורב לאדמו"רים רבים, וחשוב לציין זאת. לא היה משמש אלא מקורב.
למד אצל סבו רבי שמואל ענגיל, ואצל הרב ישראל שמואל קליין (חתנו של הרב [[שמעון סופר (ערלוי)|שמעון סופר]]). בגיל 14 כתב מכתב לרבי [[יוסף רוזין]] (הרוגוצ'ובר), ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15094&st=&pgnum=281 במכתב התשובה] כונה "הרב הגאון".
 
בשנת [[תרצ"ט]] ([[1939]]) היגר ללונדון והיה משמשו ('הויז בחור')מקורבו של רבי [[שלום מוסקוביץ']], האדמו"ר מ[[חסידות שאץ|שאץ]], שהיה קרוב משפחתו. באדר [[תש"ב]] ([[1942]]) נישא לבתו של נחום לידברסקי, [[חסידות אלכסנדר|חסיד אלכסנדר]] מפרנקפורט. אשתו למדה בווירצבורג, וגורשה לפולין אך הצליחה לחזור לפרנקפורט, שם גילתה כי משפחתה גורשה לפולין. היא הצטרפה ל"[[קינדר-טרנספורט]]" לבריטניה.
 
חצי שנה לאחר נישואיו פתח את [[בית הכנסת]], "בית שמואל" בשכונת [[גולדרס גרין]], כיום מבתי הכנסת הגדולים בשכונה. הוא פתח בבית הכנסת ישיבה לבחורים, אשר לאחר המלחמה היוותה את בסיס ה"מתיבתא" של הרב אברהם ישכר פרדס, שהיה רבה של דנקוב בפולין. הוא כיהן במתיבתא כר"מ, עד שהחל לכהן כדיין בבית הדין. בשנת [[תשט"ו]] ([[1955]]) הקים את בית הספר "פרדס", על שם הרב פרדס שנפטר ערירי. עד לשנותיו האחרונות נהג לערוך בחינה בבית הספר מדי שבוע. בשנת [[תש"כ]] [[1960]]) ייסד בית ספר לבנות.
 
לאחר המלחמה התקרב ל"[[דב בריש וידנפלד|רב מטשיבין]]" וראה בו כרבו המובהק. הוא נהג לאסוף כספים עבור [[ישיבת טשיבין]].
 
הוא לא השתייך לחצר חסידית מסוימת, והיה מקורב לאדמו"רים רבים. בצעירותו נסע לחצרותיהם של רבי [[חנה הלברשטאם]] מקולשיץ ושל רבי [[אברהם שלום הלברשטאם]] מ[[חסידות סטרופקוב|סטרופקוב]] שהתגורר בקאשוי. לאחר המלחמה נסע לחצרותיהם של רבי [[אהרן מבעלז]], רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז-קלויזנבורג|קלויזנבורג]], רבי [[יואל טייטלבוים]] מ[[חסידות סאטמר|סאטמר]] ורבי [[משה יצחק גווירצמן]] מ[[חסידות פשעווארסק|פשעווארסק]].
 
בשנת [[תשמ"ד]] ([[1984]]), לאחר פטירת הרב שלמה שיינפלד, מונה במקומו לנשיא ארגון התאחדות קהילות החרדים.
משתמש אלמוני