ג'ון בלואו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←הערות: מיותר |
מ תיקון קישור |
||
שורה 12:
בשנת 1687 התמנה ל[[מנצח]] ה[[מקהלה]] ב[[קתדרלה|קתדרלת]] סנט פול; ב-1695 נבחר לנגן העוגב של סנט מרגרט, [[כנסיית וסטמינסטר]] והשמועה אומרת, שקיבל עליו מחדש את משרת נגן העוגב בווסטמינסטר לאחר שהתפטר, או פוטר, ממנה בשנת 1680 כדי לפנות מקום ל[[הנרי פרסל]]. ב-1699 התמנה למשרה החדשה של מלחין הקאפלה המלכותית.
היום מוכרים ארבעה-עשר סדרי-תפילה ויותר ממאה מזמורים מאת בלואו. נוסף למוזיקה הכנסייתית הצרופה, כתב בלאו את "ריבון רם ונישא, שמחת לבנו", [[אודה]] לראש השנה 1682 וחיבורים דומים לשנים 1683, 1687, 1688, 1689, 1693, (?), 1694 ו-1700; אודות וכדומה לחגיגת יום ססיליה הקדושה ב-1684, 1691, 1695 ו-1700; לכבוד הכתרת [[ג'יימס השני, מלך אנגליה|ג'יימס השני]] שני מזמורי תפילה, "הנה אלוהים מגיננו" ו"יש ואלוהים דובר בחזיונות"; כמה קטעי [[צ'מבלו]] (1689); "אפיסדיום" למלכה מרי (1695) ואודה על מותו של פרסל (1696). בשנת 1700 הוציא לאור את "אמפיון אנגליקוס", קובץ קטעי מוזיקה לקול אחד, שניים, שלושה וארבעה קולות, בליווי [[בס ממוספר]].
דף מפורסם ב"היסטוריה של המוזיקה" מאת [[צ'ארלס ברני]] מוקדש לאילוסטרציות של "crudities", שרובן מגלות רק מאמצי ביטוי ראויים לשבח, אם גם בוסריים, האופיינים למוזיקה אנגלית של אותן שנים, אך אחדות מהן (שעליהן אומר ברני "כאן אנו אבודים") מצוינות בפירוש.
| |||