משואה (מושב) – הבדלי גרסאות

המקום אוזרח במאי [[1974]] בידי גרעין של העובד הציוני והפך למושב{{הערה|{{דבר||משואה תעלה על הקרקע בחודש מאי|1974/03/28|00609}}}}{{הערה|{{מעריב|יוסף וקסמן|מתיישבים עם ילדיהם קיבלו לידם|1974/05/15|00303}}}}. לקראת האזרוח הכשירה הקרן הקיימת את הקרקע ומשרד השיכון הקים 33 יחידות דיור{{הערה|{{דבר||כ-5,500 דונם קרקע יוכשרו בבקעת הירדן|1974/04/04|00619}}}}. שטח המושב היה כ-4000 דונם ויועד בעיקר לגידול ירקות{{הערה|{{מעריב|יוסף ולטר|האחזויות הנח"ל משואה וקליה|1974/04/10|00600}}}}, מטעים וגידול הודים[[תרנגולי הודו]]{{הערה|{{דבר||יוקם מושב בהיאחזות משואה|1974/05/10|01022}}}}. בשנת 1979 צבר המושב חובות כבדים. התשבים התלוננו שהאדמות שהוקצו להם באיכות גרועה וכי אספקת המים והחשמל אינה יציבה{{הערה|{{מעריב||סגירת המים לשבוע - הקש ששבר הגב לאנשי משואה|1979/07/15|01701}}}}. מצב זה נמשך לאורך שנות ה-80{{הערה|{{מעריב||הגירעון עולה על 100 מליון ל"י|1979/08/03|02501}}{{ש}}{{מעריב|מנחם גולן|אש דועכת במשואה|1982/12/24|10600}}{{ש}}{{מעריב|אבינעם בר יוסף|35 משפחות משואה חסמו|1986/05/09|00305}}}}. לאורך השנים המושב ניסה לגייס מתיישבים נוספים{{הערה|{{מעריב||משואה קולט משפחות|1979/02/16|06906|||Ad}}{{ש}}{{מעריב||מושב משואה|1979/08/10|00619|||Ad}}{{ש}}{{דבר||מושב משואה|1979/11/30|02305|||Ad}}{{ש}}{{מעריב||מושב משואה קולט זוגות צעירים|1984/04/06|00710|||Ad}}{{ש}}{{מעריב||קולט משפחות עם ילדים|1986/02/28|01201|||Ad}}}}. בשנת 1980 הוסב אתר ההיאחזות לבית הספר האיזורי{{הערה|{{מעריב|יוסף אחימאיר|הקשר הצרפתי בבקעת הירדן|1980/12/14|01302}}}}.