הבדלים בין גרסאות בדף "נתן אדאדי"

הוסרו 10 בתים ,  לפני 6 שנים
מ
אין תקציר עריכה
מ
|תאריך לידה=[[ת"ק]]
|תאריך לידה לועזי=[[1740]]
|תאריך פטירה=[[ג' באלול]] [[תקע"ח]]
|תאריך פטירה לועזי=[[4 בספטמבר]] [[1818]]
|מקום פטירה=[[צפת]]
|חיבוריו=מאורי נתן, חק נתן
}}
רבי '''נתן אדאדי''' ([[ת"ק]], [[1740]] - [[ג' באלול]] [[תקע"ח]], [[4 בספטמבר]] [[1818]], [[צפת]]) היה [[רב]] ו[[פרשני התלמוד|פרשן תלמוד]], מ[[יהדות טריפולי|חכמי טריפולי]] שב[[לוב]]; הוא חתנו ותלמידו של רבי [[מסעוד חי רקח]], מחבר [[מעשה רקח]].
 
==ביוגרפיה==
נולד ב[[ארץ ישראל]] בשנת [[1740]], בצעירותו נשלח כ[[שד"ר]] היישוב בירושלים, ל[[ליוורנו]] והתיישב בה. לאחר מכן עבר לטריפולי, שם היה תלמידו של ר' [[מסעוד חי רקח]], שלאחר מכן לקחו לחתן לבתו. בשנת [[1792]] התמנה כדיין ב[[טריפולי (לוב)|טריפולי]], לצד הדיינים רבי [[משה לחמייש]], רבי [[חיים ואתורי]] ורבי [[שלום פלוס]].{{הערה|'''יהדות לוב''', תל אביב, תש"ך. עמ' 68, ערכם של שלושת הדיינים האחרים.}}
 
ב[[חג השבועות]] של שנת [[תקע"ח]], [[1818]] [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] עם נכדו [[אברהם אדאדי]], שהיה אז בן 17, והגיעו ל[[עכו]].{{הערה|[[אברהם יערי]], '''שלוחי ארץ ישראל''', ירושלים, תשי"א, עמ' 675.}} בהמשך עבר והשתקע ב[[צפת]], ובאותה שנה נפטר.
שמו מוזכר בין שמות רבני קהילות לוב, המוזכרים בליל [[יום הכיפורים]] אחרי אמירת [[כל נדרי]], לפי מנהג [[יהדות לוב]].
 
הוא חיבר את הספרים: '''מאורי נתן''', ו'''חק נתן''', אך [[חיבור אבוד|הם לא נדפסו]] ואבדו במשך השנים. אך ציטוטים מהם משוקעים בכתבי תלמידיו, כמו ספר "שדה יצחק" של תלמידו רבי [[יצחק גואטה]] (על שער ספרו: גויטע).
 
הרב נתן אדאדי החל בהכנות להשלמת הכרך השני של חמיו ר' מסעוד - [[מעשה רקח]] פירוש על משנה התורה לרמב"ם (הלכות זכיה ומתנה פרקים י"א - י"ד), ולהדפסתם מכתבי יד, אך לא השלים את המשימה. נכדו, ר' אברהם חיים אדאדי, השלים בסופו של דבר השלים את הספר ופרסם אותו בליוורנו בשנת 1862.