השאלה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏שעת החיוב: קישורים פנימיים
מ ←‏בעליו עמו: תיקון קישור
שורה 21:
פרשני המקרא מסבירים הלכה זו בכך, שכאשר המשכיר היה עם השואל בשעת ההשאלה, השואל אינו מקבל על עצמו את חיוב השמירה באופן מלא, שכן גם בעליו של החפץ משתתף בשמירתו. בתלמוד מוסבר כי מדובר בכך שבעליו של החפץ היה עם השואל במלאכתו, בכך שהוא עסק במלאכתו של השואל, אך נוכחות רגילה, שקיימת בעצם בכל השאלה כמעט, אינה פוטרת את השואל מתשלומין. הלכות אלו מבוארות בהרחבה בפרק "השואל" שב[[מסכת בבא מציעא]]{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|צד|א}}.}}.
 
בתלמוד מובאות חקירות רבות של [[רמי בר חמא]], העוסקות בשאלות רבות של מקרים מיוחדים שייתכן שבהם אין קיים דין "בעליו עמו", כמו למשל אדם השואל בעל חיים כדי לקיים עמו יחסים בעבירה, שייתכן שאין זו נקראת השאלה, כיוון שבעל החיים הושאל למטרה לא אנושית שבעיני אדם רגיל אין החפץ המושאל (במקרה זה - בעל החיים) קיים למטרה כזו, וממילא לא חל על החפץ שם השאלה, אך ייתכן שלמרות זאת התורה חייבה אותו בתשלומין, שכן הוא נהנה למעשה מההשאלה. בנוסף, נשאלת השאלה מה תהיה ההלכה בנוגע לאדם השואל חפץ למטרה שהרווח בה הוא פחות מ[[פרוטה (מטבע עתיק)|פרוטה]] - סכום המינימום כדי להחשיב דבר כשווה ערך. שאלות אלו ורבות אחרות, מסתיימות ב[[תיקו]] - אין עליהן תשובה הלכתית ברורה, ולכן הכלל במקרים כאלו הוא [[המוציא מחברו עליו הראיה]]{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|צו|א}}.}}.
 
===שעת החיוב===