הבדלים בין גרסאות בדף "רועה צאן"

נוספו 40 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
תיקון קישור לפירושונים
מ
מ (תיקון קישור לפירושונים)
[[תמונהקובץ:Rumunia_5806.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רועה וצאנו ב[[רומניה]]]]
[[Fileקובץ:William-Adolphe Bouguereau - The Little Shepherdess - Google Art Project.jpg|thumbממוזער|250px|ציור של רועה משנת 1889]]
{{מפנה|רועה}}
'''רועה צאן''' הוא [[אדם]] המטפל ב[[צאן]] ומשגיח עליו, בדרך כלל תוך היעזרות ב[[כלב רועים]], בשטחי ה[[מרעה]], ב[[אחו]] הפתוח או באזורים [[הר]]ריים. תפקיד הרועה הוא למצוא מזון, מים ומחסה לעדר, להגן עליו מפני חיות טרף, פגעי טבע ושודדים, וכן לשמור על אחדותו ושלמותו.
כינויים נוספים לרועי צאן בתנ"ך: אביר, אדיר - הרועה הממונה על עדר גדול שמועסקים בו רועים אחדים ("[[דואג האדומי]], אביר הרועים אשר לשאול", שמואל א, כ"א 8), ונוקד - בעל עדרים ([[מישע]] מלך מואב, מלכים ב, ג' 4).
הרועה הראשון המוזכר הוא [[הבל]]. כרועים שימשו בני משפחה (כגון [[יעקב]] ו[[משה]]), צעירי המשפחה (דוד) ובנות המשפחה ([[רחל]] ובנות יתרו). יעקב שימש כרועה מקצועי ואף קיבל משכורת על עבודתו (בראשית ל"א 39-41).
לאנשים עשירים, בעלי עדרים גדולים, היו גם רועים שכירים, כמו הרועים של [[לוט (דמות מקראית)|לוט]] ו[[אברהם|אברם]] (בראשית י"ג 7) ורועי [[נבל הכרמלי]] (שמואל א, כ"ה 2, 7).
הרועים התמודדו עם סכנות רבות, כפי שמתאר [[דוד]] את מעשי גבורתו לפני [[שאול]] (שמואל א, י"ז 34-36), וכפי שעולה מתהלים כ"ג 4.
חג הרועים הוא חג הגֵּז (שמואל א, כ"ה 2-3, שמואל ב, י" 23-24).