יוסף עבו עברון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏קישורים חיצוניים: מִזכָּר, קובץ כתבות בעריכתו של יוסף עברון בשנים 2005 - 2014
Refaella (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 4:
==ביוגרפיה==
עבו עברון היה דור חמישי ב[[צפת]] נצר ל[[משפחת עבו]] מוותיקות היישוב הישן בגליל, והחזיק במסורת הוצאת ספר התורה בערב ל"ג בעומר{{הערה|1=[http://abbo.org/page.asp?id=1 הוצאת ספר התורה בערב ל"ג בעומר]}} מבית עבו ל[[קבר רבי שמעון בר יוחאי|מירון]], יובל שנים, משנת [[1964]]. את דרכו העיתונאית החל עוד בתקופת ה[[מחתרת|מחתרות]], בשורות ה[[אצ"ל]], שאליו הצטרף מה[[פלמ"ח]]{{הערה|1=השתתף בהוצאת העיתון "[[חרות (עיתון)|חרות]]", ביטאונו של האצ"ל בתקופת המחתרת, ובין היתר, פרסם כרוז נגד החטיפות ב"[[הסזון|סזון]]" ([http://mizkar.wordpress.com/2012/02/29/igeret/ איגרת מחייל המחתרת לחייל הפלמ"ח]). הכרוז זכה לתהודה רבה ברחבי הארץ ולראשונה אילץ את ה"הגנה" להשיב בכרוז נגדי: "לזה שכתב את האיגרת מחייל לחייל", ולמענֶה של מנחם בגין, "תשובה לתשובה". לימים הגדיר בגין את הכרוז כטוב ביותר שנכתב בתקופת המחתרת ואף ציין זאת בספרו, "במחתרת" (כרך ב, עמ' 40). צילומו של הכרוז המקורי מובא ב"אוסף מקורות ומסמכים" של האצ"ל מאת ד"ר יצחק אלפסי (כרך ד' עמ' 87), וכן גם מענהו של בגין ("תשובה לתשובה", בעמ' 101).}}.
בשנים [[1957]]-[[1968]] שימש כתב בכיר בעיתון "[[הבוקר]]" ועורך מדיני של שבועון "מבט חדש"{{הערה|[http://mizkar.wordpress.com/2014/04/05/%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%9D-%D7%91%D7%9F-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%A9%D7%93%D7%94-%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%A8-%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7%97%D7%93%D7%A9-28-9-1966/ מבט חדש]}}, ביטאונה של [[רפ"י]] (הפלג האקטיביסטי שפרש מ[[מפא"י]] בשנות השישים בראשותו של [[דוד בן-גוריון]]). רבים מראיונותיו המדיניים באותה תקופה צוטטו בכלי התקשורת בארץ ובעולם, בפרט סדרת ראיונותיו עם בן-גוריון{{הערה|[https://mizkar.wordpress.com/tag/%D7%91%D7%9F-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F/ הראיונות עם בן-גוריון]}} בשדה בוקר. בין היתר, שימש גם כסופר צבאי, וכתבותיו על קרבות האוויר{{הערה|[http://www.amalnet.k12.il/meida/history2/hisi3031.htm#5 קרבות האוויר]}} ב[[מלחמת ששת הימים]] פורסמו במרבית כלי התקשורת בארץ וזיכוהו במכתב הוקרה אישי{{הערה|[http://abbo.org/images/76.jpg מכתב ההוקרה האישי]}} ממפקדת [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]]. בשנים [[1969]]-[[1991]] שימש כדובר [[התעשייה הצבאית]]; ייסד וערך, בין היתר, את ביטאונה, "בתעש"{{הערה|[httphttps://mizkar.ioswordpress.stcom/IOS2014/Users12/mizkar.ios.st11/PagesImg/ben.jpgshtachim ביטאון בתעש]}} – ביטאון שזכה להערכה רבה{{הערה|1=[http://abbo.org/gallery/includes/full.asp?Path=irony%2Ejpg&fact=1.33&strpath=/gallery/collection/&orig=0 מכתב ההערכה]}} לא רק בשורות התעש אלא גם מחוצה לו.
 
ספריו - "ביום סגריר"{{הערה|1=[http://www.amalnet.k12.il/meida/history2/hisi3003.htm?bid=2&tat=2 על הספר "ביום סגריר"]}} 1969 (הוצאת "אותפז") ו"סואץ 56 במבט חדש" 1986 (הוצאת 'מודן') דנים בסיבות שהביאו ל"[[מבצע קדש]]" ב-[[1956]]. "התעשייה הביטחונית בישראל" 1980 ו"מגן ורומח" 1991 (הוצאת משרד הביטחון) מפרטים בהרחבה את תולדות הייצור הביטחוני בארץ וזיכוהו בפרס תעש{{הערה|[http://www.abbo.org/gallery/collection/prastaas.jpg פרס תעש]}} של משרד הביטחון. ספרו, "[http://mizkar.wordpress.com/2014/05/23/gidi/ גידי - המערכה לפינוי הבריטים מארץ ישראל"] בהוצאת משרד הביטחון (אפריל 2000) העוסק ב[[עמיחי פאגלין]], זורה אור חדש על אירועים דרמטיים בתקופת המחתרת - [[פיצוץ מלון המלך דוד]], [[הפריצה לכלא עכו]], [[פרשת הסרג'נטים]] ועוד - הספר זכה לדברי ביקורת חיוביים בכלי התקשורת{{הערה|1=למשל ידיעות אחרונות 27.7.2001}} ועורר פולמוס ציבורי היסטורי שמצא את ביטויו, בין היתר, מעל דפי המדור הספרותי של עיתון "[[הארץ]]" במשך מספר שבועות{{הערה|1= במדור "ספרים" של "הארץ" ב-16.5.2001 – בראש המדור ביקורת ספרותית על הספר "גידי", מאת אורי אבנרי, המשך הפולמוס הספרותי לגבי הספר נמשך במדור הספרותי, "ספרים", של "הארץ" במשך שבועות לאחר מכן}}. לאחרונה תורגם הספר לאנגלית והודפס בהוצאת "גפן".