התקופה הפרסית בארץ ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מטבעות
הרחבה
שורה 66:
=== פחוות שומרון ===
מלכי אשור נהגו להעביר לתחומי הממלכות שהחריבו אוכלוסיה מארצות אחרות בשיטת "ההגליה הדו-סיטרית", שמטרתה היתה ליצור מהות אתנית חדשה במקום העם שהוגלה, כאשר התושבים החדשים, שהיו זרים במקום מושבם החדש, היו תלויים בשלטון האימפריאלי בכל תחומי חייהם. תושבי שומרון הובאו לשם לאחר נפילת [[ממלכת ישראל]] (720 לפנה"ס). בכתובותיו של [[סרגון השני]], הוא מספר על הגליית אוכלוסיות מארצות במזרח [[ממלכת אשור]] אל העיר [[שומרון (עיר)|שומרון]] ועל הגליית ערבים לארץ [[שומרון]]. [[ספר מלכים]]{{הערה|{{תנ"ך|מלכים ב|יז|כד}}}} מפרט את שמות הערים בבבל ובמזרחה, על גבול [[עילם]], שתושביהן הועברו ל"ערי שומרון תחת בני ישראל" ו"ירשו" אותה.{{הערה|שם=ההיסטוריה של ארץ ישראל 281}}
קשה להניח שארץ שומרון התרוקנה מתושביה וכולם הוגלו ממנה. יש לשער, אם כך, שחלה התמזגות כלשהי בין שארית אוכלוסיית ממלכת שומרון לבין העמים החדשים, אולם לא ידוע מתי ובאילו ממדים היא התרחשה.{{הערה|פרופ' חיים תדמור, '''ההיסטוריה של ארץ ישראל''', כרך שני, חלק ג: 2. ימי שיבת ציון, ו. השומרונים ונסיבות התבדלותם, עמ' 281282.}}
 
עדויות על קיומה של פחוות שומרון בתקופה הפרסית נמצאות בכמה מקורות:
שורה 90:
 
=== מיזוג אתני ותרבותי ===
הרבגוניות בצורות הממשל וסובלנות השלטונות המרכזיים, יחד עם הבטחון ופריחת המסחר, יצרו ברחבי האימפריה הפרסית שני תהליכים תרבותיים הנראים מנוגדים. היתה פריחה מחודשת של מרכזי התרבות הקדומים בפחוות המאורגנות על בסיס לאומי, אך המסחר החופשי הביא ליצירת תרבות משותפת, בעיקר באזורי שליטתן של ערי המסחר הגדולות שלחוף הים. לצד המסורות המקומיות הקדומות, הישראליות והפיניקיות, הופיעו יסודות חדשים. כבר בראשית התקופה הפרסית היתה הארץ חלוקה מבחינת התרבות החומרית לשני אזורים: אזור ההר של יהודה ועבר הירדן מצד אחד, והגליל וחוף הים מצד שני. "תרבות ההר" היתה "מזרחית" ומורכבת מתרבות מקומית ומהשפעות אשוריות, בבליות ומצריות, ואילו "תרבות החוף" היתה "מערבית" וכללה יסודות יווניים-מזרחיים, קפריסאים ואתונאים.{{הערה|פרופ' אפרים שטרן, '''ההיסטוריה של ארץ ישראל''', כרך שני, חלק ג: 3. כלכלתה של ארץ־ישראל בתקופה הפרסית, משקולות ומטבעות, עמ' 291.}}
הגיוון האתני-תרבותי בארץ ישראל היטשטש במשך התקופה הפרסית, כתוצאה מהמבנה המנהלי האחיד של הארץ והמכנה המשותף התרבותי - השפה ה[[ארמית]] היתה שפת המנהל והדיבור. עוד לפני הכיבוש היווני ניכרו השפעותיה של [[התרבות ההלניסטית]] (בתיווך של סוחרים, מתיישבים ואנשי צבא שכירים), שסייעו גם הן לתהליך המיזוג האתני והתרבותי, וזאת לעומת אי השפעתה של התרבות הפרסית.{{הערה|שם=ההיסטוריה של ארץ ישראל 250-249}}
 
הגיוון האתני-תרבותי בארץ ישראל היטשטש במשך התקופה הפרסית, כתוצאה מהמבנה המנהלי האחיד של הארץ והמכנה המשותף התרבותי - השפה ה[[ארמית]] היתה שפת המנהל והדיבור. עוד לפני הכיבוש היווני ניכרו השפעותיה של [[התרבות ההלניסטית]] (בתיווך של סוחרים, מתיישבים ואנשי צבא שכירים), שסייעו גם הן לתהליך המיזוג האתני והתרבותי, וזאת לעומת אי השפעתה של התרבות הפרסית.{{הערה|שם=ההיסטוריה של ארץ ישראל 250-249}}
רוב תקופת השלטון עברה בשקט יחסי במיוחד לאור האוטונומיה שפרס הרשתה בתחום הדתי.
 
בשנת [[332 לפנה"ס]] כבש [[אלכסנדר מוקדון]] את ארץ ישראל מידי הפרסים, ובכך תמה התקופה הפרסית והחלה [[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל]].