התקופה הפרסית בארץ ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
רפפורט
שורה 41:
{{הפניה לערך מורחב|יהוד מדינתא}}
[[תמונה:YHD coins.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מטבעות הנושאים את השם "יהד"]]
יהודה היתה מחולקת למחוזות-משנה, שנקראו פלכים, ובראשם עמדו שרי הפלך. הפלך של ירושלים, למשל, חולק לשניים ובתקופת נחמיה עמדו בראשו "שרי חצי פלך". העובדה ששרי הפלכים היו יהודים מעידה על כך שהניהול המקומי של יהודה היה בידי תושביה. לאוטונומיה של היהודים היו גם מוסדות עצמאיים: משרת [[הכהן הגדול]], שחשיבותו גדלה משבטלה המלוכה, וכן גם גופים נוספים כמו "אספת העם", "החורים והסגנים" (או "חורי היהודים") שהיוו את "[[מועצת הזקנים]]", "ה[[כנסת הגדולה]]" וה"סופרים". {{הערה|שם=רפפורט 56-50|אוריאל רפפורט, '''תולדות ישראל בתקופת הבית השני''', חלק ראשון, פרק ד': ארץ־ישראל באימפריה הפרסית, עמ' 56-50.}}
 
בספרי עזרא ונחמיה מובאות 5 רשימות המספקות מידע על ישובי פחוות יהודה, היא "יהֻד" בשמה הארמי בתקופה הפרסית. שתי הרשימות הראשונות{{הערה|{{תנ"ך|עזרא|ב|כא|לה}}; {{תנ"ך|נחמיה|ז|כה|לח}}}} מפרטות את שבי הגולה והן כוללות שמות של ישובים ב-4 אזורים: מדרום לירושלים: [[בית לחם]] ונטופה; עמק יריחו: [[יריחו]] וסנאה; מצפון לירושלים: [[נוב]], [[ענתות (אתר מקראי)|ענתות]], עזמות, [[הרמה]], [[גבע]], [[מכמש|מכמס]], [[העי]], [[בית אל]], [[גבעון]], [[הכפירה]], [[בארות]] ו[[קרית יערים]] (בירות הפלכים לא מוזכרות בהן); השפלה הצפונית-מערבית: [[לוד]], [[חדיד]] ואונו. הרשימה השלישית{{הערה|{{תנ"ך|נחמיה|יא|כה|לה}}}} מונה את המשפחות שהתנדבו להתישב בירושלים. אין בה שמות ישובים באזור יריחו או באזור הסמוך לירושלים מדרום, אולם יש בה ישובים רבים בנגב, מעין מובלעת דרומית מחוץ לתחום הפחווה.{{הערה|פרופ' אפרים שטרן, '''ההיסטוריה של ארץ ישראל''', כרך שני, חלק ג: 1. הרקע הגיאוגרפי־היסטורי של ארץ־ישראל בתקופה הפרסית, עמ' 242-241.}}
הרשימה הרביעית{{הערה|{{תנ"ך|נחמיה|ג|א|לב}}}} מפרטת את בוני חומת ירושלים ונמנות בה 5 בירות הפלך: ירושלים, [[בית הכרם]], [[מצפה (עיר מקראית)|מצפה]], [[בית צור]] ו[[קעילה]]. הרשימה החמישית{{הערה|{{תנ"ך|נחמיה|יב|כח|כט}}}} היא של בני המשוררים.