גרעין תורני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏היסטוריה: הוספתי תוכן
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 19:
מגמת הקמת הגרעינים התורניים התחזקה בשנות ה-90, במקביל ל[[הסכמי אוסלו]], כאשר נוסדו גרעינים בערים רבות. בתקופה זו הוחל בהקמת גרעינים תורניים גם בערים מבוססות דוגמת [[תל אביב]] ו[[רמת גן]], בנוסף לגרעינים שהוקמו בעיירות פיתוח ובפריפריה. הגרעינים התורניים נתפסו בעיני אנשי הציונות הדתית כשגרירים של המתיישבים ב[[יהודה, שומרון וחבל עזה]] ועל מטרותיהם נוסף ניסיון לקירוב רעיוני בין תושבי המדינה שבתוך [[הקו הירוק]] לאלו שמחוצה לו.
 
לדוגמה, אחד מהגרעינים שנוסדו, גרעין חברתי יפו שפועל מזה מספר שנים להקמתביפו מוסדותולאחרונה חינוךאף בעיר,בדרום הגרעיןתל מונהאביב כ-60בשכונות משפחותסמוכות להקמת מוסדות חינוכיים בעיר, וכן גרעין "שקמים", יושב בדרום [[תל אביב]], ב[[שכונת שפירא]], ובמסגרתו פועלות כשלושים משפחות. דוגמה נוספת היא הגרעין "[[אלישיב (גרעין תורני)|אלישיב]]" הממוקם ב[[לוד]] שנוסד בשנת [[1995]]. נכון לשנת [[2014]] זהו הגרעין התורני הגדול ביותר, המונה למעלה מ-500 משפחות.
 
אל הגרעינים התורניים הצטרפו צעירים רבים שנולדו או שגדלו ב[[התנחלות|התנחלויות]], אך ראו חשיבות רבה יותר בגרעינים התורניים כתרומה לחברה הישראלית.