מחאה – הבדלי גרסאות

דפוס מחאה שמתקיים במרחב הממוחשב ומשפיע על המציאות הפוליטית הממשית.

האינטרנט משפיע על האופן בו האזרחים תופסים את הפוליטיקה ועל אופן ההשפעה שלהם עליה. מדיום מקוון זה מעניק ליחידים או לקבוצות קטנות אמצעים חדשים וכך מעצים את כוחם הפוליטי.{{הערה|1= שפרמן קרין תמר, מחאה.com, אתר idi, ביוני, 2010}}

אחד האמצעים להגברת כוחם של המוחים ברשת הוא ביטול מחסומים פיזיים ומרחביים. משתתפי המחאה המקוונת לא מוגבלים כיום במגבלות גאוגרפיות, סטאטוס חברתי-כלכלי, מגדרי, רמת השכלה או תעסוקה, כל מי שרוצה להיות חלק במחאה, יש באפשרותו נגישות מקוונת. עניין זה מרחיב את המאגר הפוטנציאלי של אנשים המתגייסים למחאה הפוליטית. אמצעי נוסף הוא יצירת רשתות חברתיות שמאפשרות לאנשים להתארגן בקבוצות בעלות התעניינות או אידאולוגיה משותפת וכך גם התגבשות למטרות מחאה פוליטית. פרט יכול להיות פעיל במגוון של רשתות חברתיות. חיזוק הקשרים הבין- אישיים ברשתות החבריות גורם לפרטים לתפוס את עצמם כחלק מקהילה גדולה יותר, להיות חזקים יותר בכוחם הפוליטי ובעלי פוטנציאל רב יותר לפעול.{{הערה|1= Garrett R. Kelly, Protest in an Information Society: A Review of Literature on Social Movements and New ICT's, Information, communication & Society, 2006

}}

 

* '''מחאת הישראלים נגד מסירת שמות של המשתתפים בפשיטה על ספינת מרמרה''' - בעקבות בקשת [[טורקיה]] מ[[ישראל]] למסור את שמותם של המשתתפים ב[[המשט לעזה (2010)|פשיטה על ספינת מרמרה]] במאי [[2010]], ארגון "[[ישראל שלי]]" החליט לפתוח במחאה מקוונת בפייסבוק. במסגרת מחאה זו המשתמשים הישראלים פירסמו בדף פייסבוק של טורקיה משפט: "אני ישראלי – העמידו אותי לדין" בשפה טורקית.{{הערה|1= ברודו אילנה, ישראלים בעמוד הפייסבוק של טורקיה: "אנחנו ישראלים – העמידו אתנו לדין", במאי, 2011. }}

 

{{להשלים|פסקה=כן}}