קרינת אלפא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 22:
המקור הנפוץ ביותר של חלקיקי האלפא הינו בהתפרקות מגיבים כבדים (כבדים מ-106 [[יחידת מסה אטומית|יחידות u אטומיות]]). כאשר אטום פולט חלקיק אלפא בהתפרקות אלפא, מספר המסה של האטום קטן ב-4, כיוון שהוא "איבד" 4 [[נוקלאון|נוקלאונים]] (מתוקף חוק שימור מספר הנוקלאונים שעברו לחלקיק האלפא). המספר האטומי של האטום יורד ב-2 כתוצאה מאיבוד 2 פרוטונים. כלומר, בתהליך פליטת האלפא, האטום הופך לאטום חדש. דוגמאות לכך הם כאשר אורניום פולט קרינת אלפא והופך לתוריום, או כאשר רדיום הופך לגז רדון (בעקבות פליטת חלקיקי האלפא).
חלקיקי אלפא נפלטים לרוב על ידי כל החומרים הרדיואקטיבים כמו [[אורניום]], [[תוריום]], [[אקטיניום]] ו[[רדיום]]. בשונה מהתפרקויות אחרות, תהליך התפרקות האלפא דורש גודל מינימלי של אטומים שיכולים לתמוך יחדיו בהתפרקות. הנוקלאון הקטן ביותר שיכול לתמוך בהתפרקות זו הוא האטום הקל של
==מנגנון הייצור של התפרקות אלפא==
| |||