פרנצ'סקו רוזי – הבדלי גרסאות

'''פרנצ'סקו רוסי''' (ב[[איטלקית]]: '''Francesco Rosi''';{{כ}} [[15 בנובמבר]] [[1922]] - [[10 בינואר]] [[2015]]) היה [[במאי קולנוע]] [[איטלקי]]. שניים מסרטיו זכו בפרסי הקולנוע החשובים: [[דקל הזהב]] ו[[דב הזהב]]. רוסי נחשב כאחדאחד מהבמאים האיטלקים הבולטים במה שכונה בזמנו "הגל החדש האיטלקי", שצמח לאחר ירידת זרם הנאוראליזםהנאוריאליזם בקולנוע האיטלקי.{{הערה|שם=נתן|1={{דבר|משה נתן|עשור לרנסאנס הקולנועי|1964/06/19|02701}}, {{דבר||המשך|1964/06/19|04100}}}} סרטיו של רוסי, במיוחד אלו שנוצרו ב[[שנות ה-60]] וה-[[שנות ה-70|70]] של [[המאה ה-20]], נחשבו כבעלי מסרים פוליטיים ועסקו בבעיות חברתיות. סרטיו המאוחרים יותר נטו לעסוק בחומרים ספרותיים. הוא המשיך לביים עד 1997 וסרטו האחרון היה "לשוב הביתה", עיבוד קולנועי לספרו של [[פרימו לוי]], "ההפוגה".

סרטו, "Salvatore Giuliano", מ-1962, עסק בפושע הסיציליאני הנודע [[סלווטורה ג'וליאנו]]. הסרט ערב לחלופין עבר והווה והוגש בצורה כאילו דוקומנטרית.{{הערה|שם=נתן}} סרטו, "Il Caso Mattei" (מקרה מאטיי), זכה ב-1972 בפרס [[דקל הזהב]] לסרט הטוב ב[[פסטיבל הקולנוע בקאן]]. הסרט עסק בחייו של איש הציבור האיטלקי [[אנריקו מאטיי]] {{אנ|Enrico Mattei}} שמותו המסתורי ב-1962 בתאונת מטוס מסתורית העסיק רבות את הציבור באיטליה.