אלבטרוס מלכותי – הבדלי גרסאות

{{מיון

|שם=אלבטרוס מלכותי

|ממלכה=[[בעלי חיים]]

|מערכה=[[מיתרניים]]

|הערות=קיימת מחלוקת הנוגעת למיון המין. ראו בגוף הערך.

}}

'''אלבטרוס מלכותי''' (שם מדעי: ''Diomedea epomophora'') הוא [[אלבטרוסיים|אלבטרוס]] גדול החי באוקיינוסים שב[[חצי הכדור הדרומי]]. כיום הוא מחולק לשני [[תת-מין|תת-מינים]] - '''האלבטרוס המלכותי הצפוני ''' (''D. e. sanfordi'') ו'''האלבטרוס המלכותי הדרומי''' (''D.e. epomophora''). הראשון מבין השניים נוהג לקנן ב[[איי קמפבל]] וב[[איי אוקלנד]], בעוד השני מביניהם נוהג לקנן כמעט באופן בלעדי ב[[איי צ'אטהאם]], הממוקמים כמה מאות קילומטרים מזרחית ל[[ניו זילנד]].

 

 

 

בים, האלבטרוסים המלכותיים נוהגים לעוף בגפם. הם מתאספים במספרים גדולים באזורים בהם נמצאת כמות גדולה של מזון זמין, ובייחוד ליד סירות דיג. בנוסף, מאות פרטים, ובמיוחד צעירים או בוגרים שלא מצאו בן או בת זוג, עשויים להתאסף על האדמה באזורים ייחודיים. הם אינם פעילי-יום או פעילי-לילה באופן מובהק, ועשויים לרכז את פעילותם בכל אחת משעות היום. האלבטרוסים הללו עפים מרחקים ארוכים במשך השנה, ומוערך כי הם גומאים למעלה מ-150,000 קילומטרים בכל שנה במהירויות שעשויות לעלות על 110 קילומטרים בשעה. בשל גודלם הרב, קשה להם לנפנף הרבה בכנפיהם, ולכן תעופתם מתבססת על דאייה שנעזרת באוויר העולה מפני הים. מסיבה זו, הם מתקשים לעוף כאשר מזג האוויר רגוע וה[[רוח]]ות אינן חזקות מספיק, ובחלק מהמקרים הם נאלצים לנטוש את התעופה ולשוט במימי האוקיינוס. מראה האלבטרוסים המלכותיים מלא הוד (ומכאן שמם), אך בניגוד חד מראה האלבטרוס הממריא או הנוחת הוא חסר כל חינניות: האלבטרוס נוהג לרוץ מרחק רב כשכנפיו פרושות על מנת לצבור מהירות מספקת להמראה, וכשהוא נוחת, הוא חייב להמשיך לנפנף בכנפיו עד לעצירה מוחלטת או שיתרסק על הרצפה. מסיבה זו האלבטרוסים נפצעים בנחיתה פעמים רבות.

התיאום בין הזכר והנקבה בזמן עונת הרבייה כמעט מושלם. הזכר מגיע לאתר הקינון כמה ימים לפני הנקבה, ועד הגעתה הוא עוסק בהגנה על הטריטוריה מפני זכרים אחרים ובשיפוץ הקן הקיים (במידת הצורך יבנה אחד חדש). כשהנקבה מגיעה, השניים מקבלים בקצרה זה את פניו של זה, ואז מזדווגים. מיד לאחר מכן השניים יעופו לים ויחלו בבניית מאגר מזון. בסמוך להטלת הביצה שני ההורים יחזרו לקן. לאחר ההטלה הנקבה תשוב לים לחפש מזון, והזכר ידגור על הביצה באופן רצוף עד חזרת בת-זוגו, לעתים במשך שבועיים או שלושה. בשובה, יעוף הזכר לים ויתאושש מתקופת הצום. כך ההורים ימשיכו בתהליך עד לבקיעת הביצה. לאחר שישה שבועות יעזבו שניהם את הקן יחד על מנת להביא מזון לגוזלים.

 

 

'''הערה''': באשר ל[[טקסונומיה]] הרלוונטית למין - כיום, אין הסכמה על המיון הנכון של המין. חוקרים אחדים גורסים כי מדובר במין ובו שני תת-מינים; זוהי הגרסה המסורתית, ובה ננקוט בערך זה ובאחרים. אחרים, לעומת זאת, טוענים כי ההפרדה בין תת-המינים עקרונית יותר, ומפרידים את המין לשני מינים נפרדים. לפי גישה זו, המין הצפוני נקרא "''Diomedea sanfordi''", והדרומי - "''Diomedea epomophora''".