צמדאים – הבדלי גרסאות

Mordaciidae{{ש}}

Mayomyzontidae - נכחדו

 

|שם מדעי= Petromyzontiformes

 

==מאפיינים מורפולוגיים==

[[לוע]] הצמד מחולק לשניים, כאשר החלק הגחוני יוצר צינור [[נשימה]] המופרד מהפה על ידי שסתום הנקרא הוולום (Velum). הפרדה זו מהווה התאמה לצורת ההזנה של הבוגרים משום שהיא מונעת מנוזלי הגוף של ה[[פונדקאי]] לדלוף דרך הזימים או להפריע לחילוף הגזים, המתבצע בצמד על ידי הכנסה והוצאה של מים דרך הזימים במקום הכנסתם דרך הפה והוצאתם דרך הזימים.

 

==תזונה==

==תפוצה==

הצמדים חיים בעיקר לאורך חופים ובמים מתוקים, אף שמספר מינים (לדוגמה: ''Geotria australis'', ''Petromyzon marinus'' ו- ''Entosphenus tridentatus'') נודדים על פני מרחקים גדולים באוקיינוס. מספר מיני צמדים חיים באגמים ללא כל גישה לים. הצמדים מצויים ברוב [[אקלים ממוזג|האזורים הממוזגים]] בעולם מלבד אלו שבאפריקה. שלב הפגית (אמוצטס) בעל עמידות נמוכה לטמפרטורות גבוהות של מים, ולכן צמדים אינם מצויים ב[[האזור הטרופי|אזורים טרופיים]].{{ש}}

 

==מחזור חיים==

צמדים בוגרים משריצים בנהרות ואז מתים. הפגיות הצעירות, הנקראות אמוצטס, מבלות מספר שנים בנהרות, שם הן חיות מחופרות ב[[משקע (גאולוגיה)|משקע]] וניזונות מחומר רקב אורגני וממיקרואורגניזמים שהן מסננות מהמים. לאחר מכן, האמוצטס עוברים מטמורפוזה שאורכת מספר חודשים ומגיעים לשלב הבוגר.

מינים מסוימים אינם ניזונים לאחר המטמורפוזה, בעוד שאחרים נודדים לים או לאגמים, שם הם ניזונים מסוגים שונים של דגים ואף מיונקים ימיים. המינים בהם הבוגרים נודדים לים מתחילים להיזון מדגים אחרים זמן קצר לאחר המטמורפוזה, עוד בעודם שוחים במורד הזרם.

 

==הצמדים כמזיקים==

צמדי ים הפכו למזיק משמעותי בימות הגדולות באמריקה הצפונית לאחר שתעלות מלאכותיות אפשרו להם להגיע לשם בתחילת המאה ה- 20. הצמדים נחשבים ל[[מין פולש]] בימות הגדולות, אין להם שם אויבים טבעיים והם ניזונים ממינים רבים בעלי חשיבות כלכלית לאדם כמו [[טרוטה|טרוטת]] האגמים. כיום הצמדים מצויים בעיקר בנחלים הנשפכים לימות. מחסומים מיוחדים מונעים את תנועת הבוגרים במעלה הזרם, ובנוסף נעשה שימוש ברעלים קוטלי צמדים (Lampricides) אשר אינם פוגעים ברוב המינים האחרים החיים במים. מדובר בשיטות מורכבות ויקרות אשר אינן מחסלות את הצמדים בימות אלא רק מגבילות את מספרם. שיטות חדשות להגבלת אוכלוסיית הצמדים הנמצאות בשלבי פיתוח כוללות שחרור צמדים שעברו [[סירוס]] כימי ושימוש ב[[פרומונים]] לפגיעה במחזור החיים של הצמדים.