ויסטן יו אודן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ביוגרפיה: אזכור חייו בקומונה
שורה 42:
שנות ה-30 היו 'תור הזהב' של אודן, תחנתו הראשונה אחרי סיום לימודיו הייתה [[ברלין]], שם שהה כשנה, החליף אהובים, וצפה מקרוב מאוד בגעש המהומות [[פוליטיקה|הפוליטיות]]. ב-[[1930]] קבל משרה של מורה בבית ספר פרטי לנערים סמוך ל[[גלאזגו]]. באותו הזמן פרסמה הוצאת "פֵייבּר את פֵייבּר" קובץ משיריו תחת השם 'שירים'. הקובץ קיבל ביקורות קרירות מכמה ממבקריה החשובים של [[לונדון]], דבר שפגע באודן מאוד, אולם השירים עשו רושם אדיר על משוררים צעירים אחרים כדוגמת [[דילן תומס]].
 
אודן הורה במסירות כשלוש שנים, ולאחר מכן החל להשתכר מפרי עטו. ב-[[1935]] נשא לאישה את [[אריקה מאן]], בתו של [[תומאס מאן]] על מנת להעניק לה דרכון בריטי. לאחר מכן יצא לסדרת מסעות שבסופם החליט להגר עם [[כריסטופר אישרווד]] לאמריקה. עקירה זו, על סף מלחמת העולם ממש התפרשה כבגידה, אך עבור אודן הייתה זו נקודת מפנה כבירה בחייו, שכדבריו "עייף מלהיות משורר החצר של השמאל האנגלי". בחייו החדשים של אודן ב[[ארצות הברית]] התרחשו שני דברים מרכזיים, הפיכת הלב הנוצרית והחזרה לחיק [[הכנסייה האנגליקנית]], ומפגשו עם צ'סטר קלמן שהיה עתיד להיות בן לוויתו עד סוף ימיו. בראשית שהותו באמריקה חי ב[[קומונה|קומונת]] אמנים בשם "בית פברואר", עם [[בנג'מין בריטן]], [[קארסון מקאלרס]], ואחרים.{{הערה|שריל טיפינז, ''February House: The Story of W. H. Auden, Carson McCullers, Jane and Paul Bowles, Benjamin Britten, and Gypsy Rose Lee, Under One Roof in Brooklyn'', [[הוצאת הוטון מיפלין הארקורט]], 2005, {{כ}} ISBN 061841911X.}} בשנת 1947 זכה בפרס פוליצר עבור הפואמה הנודעת שלו "עידן החרדה".
 
ב-[[1957]] רכש אודן בית בכפר ה[[אוסטריה|אוסטרי]] קירכשטטן, ומאז נהג לבלות חצי שנה בבית זה וחצי שנה ב[[ניו יורק]]. שנה לפני כן נבחר לכהונת "פרופסור לשירה" באוכספורדבאוקספורד למשך חמש שנים, משרה שחייבה אותו לשאת בסך הכול 3 הרצאות בשנה. ותקופה זו עמדה בסימן עבודה בלתי נלאית, וקובצי השירה באו זה לאחר זה.
 
בחייו הפרטיים נעשה אודן בודד ומוסגר יותר, בעל הרגלי עבודה אדוקים אף יותר. העמיתים לקולג' שפגשו בו עם השנים, פגשו באדם שיכור למדי, שחזר על אותם נושאי שיחה, נשא דרשות ארוכות ונמנע בעקשנות מלהקשיב לבני שיחו. אולם אודן המשיך לעבוד, וכתב שירים חדשים. ב-28 בספטמבר 1973 קרא אודן משיריו לפני חברי "אגודת הספרות האוסטרית" ביוזפפלאץ, התנצל שעליו להשתמט מארוחת הערב, ופרש לחדרו למלון. למחרת היום נמצא מת במיטתו.