לאון בטיסטה אלברטי – הבדלי גרסאות

מבין יצירותיו בציור, עליהן אנו יודעים ממקורות שונים, לא זוהתה אף תמונה בביטחה. שני [[תבליט]]ים ובהם מופיע דיוקנו של אלברטי, נחשבים על פי רוב כעבודותיו. הם שמורים כיום באוסף [[מוזיאון הלובר]] ובגלריה הלאומית ב[[וושינגטון די. סי.|וושינגטון]].{{הערה|1='''אנציקלופדיה לאמנות הציור והפיסול''', כרך ב', הוצאת כתר, ירושלים, עמ' 16-17.}}.

על פי אלברטי, הדרך להגיע אל התיאור הנאמן של הטבע היא בעזרת שיטה מתודית וייסודית. במבנה שלהם, חידש אלברטי בהצגה שיטתית של העקרונות האומנותיים, אל מול הכתיבה הטכנית והאסוציאטיבית אשר קדמה לו.{{הערה|1=ברש, משה, '''פרקים בתאוריה של אמנות הרנסאנס והבארוק''', מאגנאס, ירושלים, 1998, עמ' 39.}}. אולם גם בתוכנם הציגו הכתבים את השאיפה לשיטתיות ולמתודה רציונלית וברורה. אלברטי טען כי לצד הידע התאורטי של האמן, עליו גם להתמקד בשיטת ההתבוננות בטבע, כדי לייצר "דומות" אליו. השיטה להתבוננות בטבע על פי אלברטי היא שיטת ה[[פרספקטיבה]] וה[[פרופורציה]]. בספר על הפיסול כותב אלברטי כי מטרתו של האמן היא "למדוד ולהעלות על הכתב לא רק את היופי המצוי בגוף זה או אחר, אלה גם, במידת האפשר, את היופי המושלם שחילק הטבע, בשיעורים מדודים, בין גופים שונים"{{הערה|1=ברש, משה, '''פרקים בתאוריה של אמנות הרנסאנס והבארוק''', מאגנאס, ירושלים, 1998, עמ' 50.}}. לפיכך ההתבוננות ותיאור היחס והמידות שבטבע הוא גם הדרך להגיע אל יופיו האמיתי של הטבע.