לאון בטיסטה אלברטי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Tom Morris (שיחה | תרומות)
fixing death date: 20 April was a mistake in English Wikipedia. 25 April is in Britannica
מ אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק
שורה 22:
מסוף שנות ה-40 של [[המאה ה-15]] ועד מותו הקדיש אלברטי בעיקר לעיסוק בבנייה. עבודותיו הידועות ביותר מתקופה זו הם [[ארמון רוצ'לאי]] וחזית [[כנסיית סנטה מריה נובלה]] בפירנצה.
 
מבין יצירותיו בציור, עליהן אנו יודעים ממקורות שונים, לא זוהתה אף תמונה בביטחה. שני [[תבליט]]ים ובהם מופיע דיוקנו של אלברטי, נחשבים על פי רוב כעבודותיו. הם שמורים כיום באוסף [[מוזיאון הלובר]] ובגלריה הלאומית ב[[וושינגטון די. סי.|וושינגטון]].{{הערה|1='''אנציקלופדיה לאמנות הציור והפיסול''', כרך ב', הוצאת כתר, ירושלים, עמ' 16-17.}}.
 
== אלברטי והאסתטיקה של אמנות הרנסאנס ==
שורה 29:
בחיבורים אלו הציג אלברטי את השקפותיו המהפכניות בקשר לאסתטיקה של האמנויות. גם אלברטי, כמו הוגים קודמים במסורת [[ימי הביניים]], הציג את האמנות כחיקוי של הטבע. אולם הוא טען כי בנוסף לייצוג ה"נכון" של הטבע, על התיאור האמנותי לייצג גם את "היפה" ולחשוף את הטבע עצמו הטמון ביצירה{{הערה|1=ברש, משה, '''פרקים בתאוריה של אמנות הרנסאנס והבארוק''', מאגנאס, ירושלים, 1998, עמ' 42.}}. הדרך לחשיפה זו מבוססת על מסורת העשייה הציורית ועל הקשר של האמן עם הטבע עצמו. "הטבע הוא הנותן לנו את המידות", כותב אלברטי ב"על הציור". "ומאחר שתועלת רבה צומחת מהכרתן, יקדישו נא הציירים השקדנים מאמצים ללימודן מן הטבע, וישקיעו-נא עיון ועמל כדי לשמר בזכרונם את הידע ששאבו ממנו. ...אחר-כך יש לדאוג, שכל איבר יהיה נאמן לייעודו ולתפקודו."{{הערה|1=אלברטי, ליאון באטיסטה, "על הציור", בתוך: ברש, משה, '''פרקים בתאוריה של אמנות הרנסאנס והבארוק''', מאגנאס, ירושלים, 1998, עמ' 81.}}.
 
על פי אלברטי, הדרך להגיע אל התיאור הנאמן של הטבע היא בעזרת שיטה מתודית וייסודית. במבנה שלהם, חידש אלברטי בהצגה שיטתית של העקרונות האומנותיים, אל מול הכתיבה הטכנית והאסוציאטיבית אשר קדמה לו.{{הערה|1=ברש, משה, '''פרקים בתאוריה של אמנות הרנסאנס והבארוק''', מאגנאס, ירושלים, 1998, עמ' 39.}}. אולם גם בתוכנם הציגו הכתבים את השאיפה לשיטתיות ולמתודה רציונלית וברורה. אלברטי טען כי לצד הידע התאורטי של האמן, עליו גם להתמקד בשיטת ההתבוננות בטבע, כדי לייצר "דומות" אליו. השיטה להתבוננות בטבע על פי אלברטי היא שיטת ה[[פרספקטיבה]] וה[[פרופורציה]]. בספר על הפיסול כותב אלברטי כי מטרתו של האמן היא "למדוד ולהעלות על הכתב לא רק את היופי המצוי בגוף זה או אחר, אלה גם, במידת האפשר, את היופי המושלם שחילק הטבע, בשיעורים מדודים, בין גופים שונים"{{הערה|1=ברש, משה, '''פרקים בתאוריה של אמנות הרנסאנס והבארוק''', מאגנאס, ירושלים, 1998, עמ' 50.}}. לפיכך ההתבוננות ותיאור היחס והמידות שבטבע הוא גם הדרך להגיע אל יופיו האמיתי של הטבע.
 
==ראו גם==