מחיר הנפט – הבדלי גרסאות

'''מחיר הנפטה[[נפט]]''' נקבע כתוצאה מההשפעה ההדדית של נתונים בסיסיים כגון [[היצע וביקוש|ההיצע והביקוש]] ל[[נפט]]. גורמים נוספים אשר משפיעים יותר בטווח הקצר - אירועים שונים כגון סכסוכים פוליטיים, מלחמות או הוריקנים ו[[ספקולציה (כלכלה)|ספקולציות]]. כלכלנים רבים טוענים שלמחירי הנפט הגבוהים יש השפעה שלילית עצומה על הצמיחה הגלובלית.

מרבית הנפט לא נסחר בבורסותב[[בורסת סחורות|בורסות]], אך על פי רוב הסכמים ארוכי טווח צמודים למחירים בבורסה. כל [[באר נפט]] מפיקה נפט באיכות שונה ומחיר בנפטהנפט המופק יחסי למחיר חוזה בבורסה. יש שלושה חוזים מאוד סחירים שמרבית השוק מתייחס כ"מחיר הנפט" - סל אופ"ק (מזרחהמזרח תיכוןהתיכון), [[נפט ברנט]] ונפטו[[נפט טקסני מתוק]]. במקביל יש שלושה בנצ'מרק.

הבנצ'מרק (כאמור יש בעיקר שלושה) הוא מחיר המורכב ממספר מוצרים הנסחרים בבורסות. העיקרי הוא מחיר החוזים על הנפט למסירה מיידית. לצידולצדו משוכלליםמשוקללים מחירי מוצרים מורכבים יותר. חלק ממחירי החוזים כוללים הובלה וחלקם לא. ההובלה מהווה כ 2-3% ממחיר הנפט הגולמי קיום.

פרט לנפט גולמי יש נפט מזוקק על סוגיו - נפט לחימום, למטוסים, לרכב ועוד.

ההיסטוריה של מחירי הדלק מראה כי תור-הזהב של המחירים הזולים של הנפט היה בין מ[[מלחמת העולם הראשונה]] עד משבר הנפט הראשון בשנת [[1973]].

בשנת [[1960]] הוקם ארגון [[אופ"ק]], אשר מורכב מהמדינות [[אלג'יריה]], [[אינדונזיה]], [[איראן]], [[עיראק]], [[כווית]], [[לוב]], [[ניגריה]], [[קטאר]], [[ערב הסעודית]], [[איחוד האמירויות הערביות]], [[ונצואלה]], [[אנגולה]] ו[[אקוודור]], כדי לקבוע עם חברות הנפט את קצב הפקת הנפט ועל ידי כך לשלוט במחירו של הנפט ולוודא כי המדינות החברות בארגון יקבלו יותר כסף תמורת הנפט שהן מייצאות. הארגון נחשב בעיני רבים כ[[קרטל]].

עד [[מלחמת יום הכיפורים]] היה אופ"ק ארגון חסר השפעה ממשית. במלחמת יום הכיפורים הכריזו המדינות הערביות (שהן הרוב באופ"ק) על [[חרם הנפט]] שגרם לעלייה דרמטית במחירו. מחירה של [[חבית נפט]] עלה ממחיר של מ-3 דולר, ערב המלחמה, בשנת 1973, ל-30 דולר בשנת 1980.

בסתיו [[1973]], במהלך [[מלחמת יום הכיפורים]], החל משבר הנפט הראשון כאשר ב-[[17 באוקטובר]] [[1973]] ארגון [[אופ"ק]] העלה את מחיר הנפט בערך בשלושה דולרים לחבית (159 ליטרים) למעל חמישה דולרים לחבית - פער של 70 אחוז בערך. במהלך שנההשנה הבאה מחירי הנפט בעולם עלו למעל 12 דולרים. אופ"ק שמר על כוחו הרב עד אמצע [[שנות השמוניםה-80 של המאה העשרים]] כאשר הוא מעלה ומוריד את מחירי הנפט כרצון החברות בו. עליית מחירי הנפט של שנות השבעים ותחילת שנות השמונים מוכרת כ[[משבר האנרגיה העולמי]].

בשנים [[1979]] - [[1980]] בזמן שמשבר הנפט השני התרחש לאחר ירידה במחירי הנפט, שוב מחירי הדלק עלו באופן ניכר. עליית המחירים של משבר הנפט השני נגרמו בעיקר בעקבות המתיחות במזרח התיכון ([[המהפכה האיראנית]] ו[[מלחמת איראן-עיראק]]). מחירי הנפט באותה תקופה עמדו על קרוב ל-38 דולרים לחבית (159 ליטרים).

החל באמצע שנות השמוניםה-80 החל אופ"ק להיחלש, בשל גילוי הנפט ב[[הים הצפוני|ים הצפוני]] שהקטין את תלותו של העולם בנפט המופק על ידי החברותחברות אופ"ק.

בין השנים [[1990]] - [[1991]] חלה עלייה במחירי הנפט בעקבות [[מלחמת המפרץ]] אולם לאחר מלחמת המפרץ חלה היחלשות נוספת בקרב ארגון אופ"ק, אשר הוביל למחירי נפט נמוכים יחסית במהלך שנות התשעים בעיקר משום שמדינות [[המפרץ הפרסי]] הפכו תלויות ב[[ארצות הברית]]. לאחר עלייה הדרגתית במחירי הנפט בתחילת [[העשור הראשון של המאה ה-21]], התרחשו מספר אירועים כגון משבר [[בועת הדוט-קום]], [[פיגועי 11 בספטמבר|מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר 2001]] וההסלמה באזור המזרח התיכון שבאה בעקבותיה - אירועים אלו בעיקר הובילו לירידה בביקוש לנפט ובעקבות כך גם מחירי הנפט צנחו.

לאחר בחירתו לנשיאות פעל [[הוגו צ'אווס]], נשיאה הנבחר שלנשיא [[ונצואלה]], לחיזוק הקשרים בין המדינות החברות בארגון אופ"ק לאכיפה מחדש של מכסות הייצור. כחלק מקמפיין זה נסע הוגו צ'אווס בשנת 2000 לבקר בכל המדינות החברות באופ"ק, תוך כך היה לנשיא היחידי הנבחר דמוקרטית שבקר אתאצל [[סדאם חוסיין]] מאז מלחמת המפרץ (הראשונה). התחזקות הקשרים בארגון והאכיפה המחודש של מכסות יצורייצור הנפט היו בין הגורמים המשמעותיים לעליית המחירים הקבועה הנמשכתשנמשכת עד היום (לאחר שפל במחירים של שנות התשעים)2008.

מאז אמצע [[שנות השמונים]] ועד [[ספטמבר]] [[2003]] מחיר [[חבית נפט]] גולמי היה בממוצע בסביבות ה-25 דולרים. בספטמבר 2003 החלו המחירים לעבור את ה-רף 40 דולרים לחבית ואף 50 דולרים לחבית ובעקבות שרשרת אירועים במהלך 2004 מחירי הנפט הרקיעו ל-60 דולרים לחבית עד אוגוסט [[2005]], ובמהלך תקופה קצרה באמצע [[2006]] עברו את ה-75 דולרים וירדו חזרה ל-60 דולרים בתחילת [[2007]], ואז החלו לעלות באופן מהיר יחסית עד אשר הרקיעו ל-92 דולרים לחבית ב[[אוקטובר]]באוקטובר [[2007]] ו-99.29 דולרים לחבית בדצמבר [[2007]]{{הערה|1={{cite news

}}}}. במהלך פגישה שנערכה בקרב מועצת שרי הנפט של המדינות החברות בארגון [[אופ"ק]] בתחילת [[דצמבר]] [[2007]], הגיעו חברי הארגון להסכמה על המחירים הגבוהים בהםשבהם נסחר הנפט אותה עת. במהלך 2008 מחיר חבית הנפט הגיע למספר שיאים חדשים - ב-[[29 בפברואר]] [[2008]] המחירים הגיעו לשיא של 103.05 דולרים לחבית, וב-[[12 במרץ]] [[2008]] המחירים הגיעו ל-110.20 דולרים לחבית. השיא המרבי האחרון במחירים עמד על 147.52 דולרים לחבית ב-[[11 ביולי]] [[2008]]{{הערה|1={{cite news

הפרשנים ייחסו את עליית מחירי הנפט, אשר הסתיימה בחודש יולי 2008, לשילוב של מספר גורמים. מצד הביקוש, עלה הצורך בנפט בעקבות ההתפתחות הכלכלית ב[[סין]] וב[[הודו]] שבין סימניה עלייה משמעותית בכמותבמספר כלי הרכב הממונעים במדינות ענק אלה. מצד ההיצע, דוחות של [[מחלקת האנרגיה של ארצות הברית]] הצביעו על ירידה במשאבי הנפט בעולם, וחיזקו את החששות בדבר [[שיא תפוקת הנפט|הדלדלות במשאבי הנפט]]. לכך התווספו גם מתיחויות פוליטיות וביטחוניות במזרח התיכון ובאזורים אחרים, ובעיקר חוסר היציבות הביטחונית ב[[עיראק]] שמנע ממנה לשקם את תעשיית הנפט שלה והמתח הביטחוני שעוררה [[תוכנית הגרעין האיראנית]]. סיבות נוספות שהוצעו לעליית המחירים הן סיבות פיננסיות: היחלשות הדולר האמריקני, שבו נקוב מחיר הנפט, וספקולציות שנובעות בין היתר מהחולשה באפיקי השקעה אחרים.

אולם, מחירי הנפט ירדו ביותר מ-20 דולר לחבית בשבועיים שלאחר השיא ונקבעו במחיר של $125 דולר ב-24 ביולי 2008‏‏{{הערה|1=‏[http://news.xinhuanet.com/english/2008-07/24/content_8758291.htm Oil prices drop below $125 on weak demand]‏}}. אחד הגורמים העיקריים לירידה זו הייתה ירידה בביקוש לנפט בארצות הברית, אשר התבטאה בירידה משמעותית בשימוש בכלי רכב‏‏{{הערה|1=‏[http://www.marketwatch.com/news/story/law-catches-up-oil/story.aspx?guid=%7B54DF629B-EF0E-4609-BA7B-43621AA8DCB4%7D&dist=msr_73 The law catches up to oil]‏}}. מחיר הנפט המשיך לרדת במשך שלושת החודשים הבאים לרמה של $112 ב-11 באוגוסט 2008, וב-15 בספטמבר 2008 ירד מחיר החבית מתחת ל-$100 לראשונה בשבעה חודשים‏‏{{הערה|1=‏[http://www.marketwatch.com/news/story/oil-futures-tumble-5-trade/story.aspx?guid={4EADE8D4-45B2-4C67-829F-5A6C71B52F17} Oil tumbles more than 5%, but natural gas rebounds]‏}}.

הירידה החדה במחיר חבית הנפט נמשכה, ב-24 באוקטובר הגיע מחיר הנפט מסוג ברנט אל מתחת ל-63 דולר החבית, וזאת למרות שקרטל יצואניות הנפט אופ"ק החליט (יוםב-24 ו',באוקטובר 24.10.082008) בכינוס חירום בווינה לקצץ 1.5 מיליון חביות ליום מתפוקתו, החל מ-1 בנובמבר. ב-[[25 בנובמבר]] הירידה החריפה ומחיר חבית נפט הגיע לשפל של 50.77 דולר לחבית‏‏, והתייצב בסוף החודש ברמה של 54 דולר לחבית{{הערה|1=‏[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3629284,00.html הנפט עלה ב-7% ונסגר ב-54.44 דולר לחבית], אתר ynet‏}}, אך ב-20 בדצמבר צנח ל-33.87 דולר לחבית, המחיר הנמוך ביותר מאז יולי 2004{{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3641354,00.html. מחיר הנפט ירד בכ-6.48% - לשפל של 4.5 שנים], אתר ynet}}.

הירידה החדה במחיר מוסברתהוסברה בחשש מכניסת הכלכלה העולמית למיתון חריף שעלול להמשך לפי פרשנים כלכליים לפחות עד 2010. סיבות נוספות הן קיצוץ בהיקפי צריכת הנפט של ארצות הברית, צרכנית הנפט הגדולה בעולם, שצנחו בחודש נובמבר 2008 ב-7.4% לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת, עליית מלאי הנפט של ארצות הברית, שבתחילת ינואר 2009 עמד על 318.7 מיליון חביות, ואי יכולת שליטה של ארגון [[אופ"ק]], המייצר כיום כ-40% מכלל הנפט העולמי, בירידת מחירי הנפט. החל מספטמבר 2008 החל הארגון לקצץ בהדרגתה את התפוקה היומית ב-4.2 מיליון חביות ביום, אם כי לא נראה שלמהלך זה הייתה השפעה כלשהי על מחיר השוק, במהלך החצי שנה שלאחר מכן‏‏{{הערה|1=‏דורון פסקין,[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3701007,00.html איראן רוצה מחיר חבית נפט של כ-80 דולר].‏}}.

באוקטובר 2014 התכנסו מדינות [[אופ"ק]] לדיון כשעל הפרק המטרה להפחית את מכסות הייצור של החברות בארגון ובכך להקטין את היצע הנפט בעולם ולשמור על מחירו הגבוה, אולם חלק ממדינות הארגון, ובראשן [[סעודיה]], העדיפו להשאיר את רמות ההפקה שנקבעו לחברות הארגון כמות שהן כדי שמחיר הנפט אכן ירד ובכך תיפגע הכדאיות הכלכלית של ההפקה על ידי חברות הנפט בארצות הברית, המשתמשות בטכנולוגיות יקרות, להפקת נפט. סיבה נוספת למדינויות זו מצד סעודיה הייתה לפגוע ברוסיה ואירןואיראן עימן יש לה סכסוכים, ושעיקר היצוא שלהן הוא נפט.

שני גורמים נוספים שהתרחשו באותה עת בעולם, תחזיות פסימיות לגבי הצמיחה העולמית והסנקציות שמדינות המערב הטילו על רוסיה, יחד עם החלטת [[אופ"ק]] שלא להפחית את מכסות הייצור של החברות בארגון, גרמו לצניחה חופשית במחיר הנפט מ-$93 לחבית ב-14 באוקטובר 2014 עד לרמה של $54 באמצע דצמבר 2014, לחבית נפט מסוג [[WTI]]{{כ}} (West Texas Intermediate). נכון לתחילת ינואר 2015 מחיר חבית נפט WTI נע סביב $50 לחבית{{הערה|1=http://www.nasdaq.com/markets/crude-oil.aspx}}.