מחשבה (הלכה) – הבדלי גרסאות

ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|סימן מ"ט.}} נפסק שהמהרהר בדברי תורה אינו צריך לברך [[ברכת התורה]], אבל הכותב בדברי תורה צריך לברך ברכת התורה. ה[[מגן אברהם]] ושאר פרשני ה[[שולחן ערוך]] תמהים על פסק זה, שכן אם ההרהור אינו נחשב לדיבור, מדוע על הכותב בדברי תורה צריך לברך, ולכן הם פוסקים שגם הכותב דברי תורה לא יברך מספק. ה[[גר"א]] חלוק על הדברים, וכותב שגם הרהור בדברי תורה נחשב ללימוד התורה, שכן בפסוק המצווה על לימוד התורה{{הערה|[[ספר יהושע]].}} נאמר "והגית בם יומם ולילה", ו"הגיון" היא כינוי למחשבה - "יהיו לרצון אמרי פי '''והגיון''' לבי".

 

 

רבי [[מרדכי יפה]] בעל הלבוש מסביר את הסתירה בין פסקי השולחן ערוך ברעיון משלו, וזאת על פי הכלל שאין מברכין על המחשבה, גם אם היא מצווה, ולכן הכותב בדברי תורה צריך לברך, אבל החושב בדברי תורה אינו צריך לברך, למרות שהמחשבה נחשבת כמצווה.