הבדלים בין גרסאות בדף "הפפירוסים של זנון"

מ
הגהה
(השם ביוונית)
מ (הגהה)
'''הפפירוסים של זנון''' (Zenon Papyri) הם אלפי פפירוסים שנכתבו בשפה ה[[יוונית]], שהיו שייכים לארכיונו של זנון (ביוונית: Ζήνων), בנו של אגראופון (Agreophon), שחי במחצית [[המאה ה-3 לפנה"ס]] ב[[מצרים העתיקה|מצרים]] בתקופת [[תלמי השני]]. זנון, שהיה ממוצא יווני מהעיר קונוס (Kaunos) ששכנה באזור [[קאריה]] ב[[אנטוליה]], היה פקידו הפרטי של [[אפולוניוס הדיאויקטס]], שהיה ראש השרים והאחראי על הכספים של תלמי השני. הוא התמנה לתפקידו זה בשנת 260 לפנה"ס, וחי לפחות עד שנת 243 לפנה"ס. הפפירוסים מהווים מקור מידע היסטורי חשוב למצב הכלכלי והפוליטי בתקופתו של תלמי השני. הפפירוסים, שהיוו את ארכיונו של זנון, נמצאו בשנת [[1915]] על ידי [[פלאח|פלח]]ים מצריים באזור בו שכנה העיר [[פילדלפיה (מצרים)|פילדלפיה]] באזור [[פיום]]. העיר הייתה עיר חדשה שנבנתה באזור בתקופת [[תלמי השני]]. זנוןוזנון התיישב בה לאחר שעזב את שירות המדינה.{{הערה|1=[http://www.jstor.org/discover/10.2307/263829?uid=3738240&uid=2129&uid=2&uid=70&uid=4&sid=56281604353 Accounting in Zenon Papyri] Elizabeth Grier, 1932. P.222}}
 
==הפפירוסים==
הפפירוסים מספקים מידע על הפעילות הכלכלית במצרים ובארץ ישראל. בין השנים 258-259 לפנה"ס שהה זנון ביחד עם פקידים נוספים בארץ ישראל,. המסמכים מכילים מידע על [[משפחת בית טוביה|טוביה]] מעשירי ומכובדי התקופה, שהיה אביו של [[יוסף בן טוביה]]. על פי הפפירוסים, טוביה חי בעבר הירדן באזור שנקרא "ארץ טוביה". למשפחהולמשפחה היה מבנה מבוצר ששימש מעין מושבה צבאית.
 
המכתבים מתייחסים גם למשלוח עבדים סריס וחיות נדירות שהוא שלח למצרים. העבדים היו נערים ונערות צעירים שנרכשו במחיר מוזל ונועדו לשמש בבתיהם של עשירי מצרים. המסמכים מכילים גם רשימה של סחורות שיוצאו מארץ ישראל, הכוללים תבואה, שמן, [[אספלט]] מאזור [[ים המלח]], [[אפרסמון]], עבדים ושפחות. על פי הפפירוסים, לאפולוניוס הייתה אחוזה גדולה ב"בית ענת" מצפון מזרח לקדש. בפפירוסים מספר גם זנון גם על התנהלותם של השליטים המקומיים שהעזו להתנגד לפקידי המלך. בין המקומות המוזכרים במכתבים היו גם הערים [[עזה]] [[תל אפק (אנטיפטריס)|אפק]], [[נמל עכו|עכו]], [[תל קדש|קדש]] ו[[צור]].{{הערה|[[אוריאל רפפורט]], '''תולדות ישראל בתקופת בית שני''', הוצאת עמיחי, 1984, עמ' 79-78}}.
 
על פי הפפירוסים, זנון החל את מסעו בארץ ישראל ב[[מגדל סטרטון]] (קיסריה), הוא עגן עם ספינתו במקום ועלה ליבשה. לאחר מכן נסע לירושלים דרך [[פגאיי]] ליד [[מעיינות ראש העין]]. משם נסע ל[[יריחו]], ששםשם נבנו בתקופהב[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|תקופה ההלניסטית]] מפעלי השקיה גדולים. לאחר מכן עבר ל[[עבר הירדן]] וביקר ב"אבל", שהייתה אזור של [[כרם|כרמים]]. המשיךוהמשיך לארץ טוביה. לאחר מכן עלה צפונה והגיע עד ל"לקסה" ששכנה מדרום ל[[דמשק]]. בהמשך מסעו ירד דרומה ל"נוה" ול"איטה", ששכנה על גדות ה[[ירמוך]], משם המשיך ל"בית ענת" ול[[תל קדש|קדש]] מדרום מזרחה. תחנתו האחרונה הייתה [[תל עכו|עכו]], שנקראה בזמנו פטולמאיס., שם עלה על ספינה בחזרה למצרים.{{הערה|[[מיכאל אבי-יונה]], [[אטלס כרטא לתולדות ארץ-ישראל]] תקופת בית שני המשנה והתלמוד, מפה 18}}
 
==קישורים חיצוניים==