נרקולפסיה – הבדלי גרסאות

הסיווג הבינלאומי של הפרעות שינה ( ICSD ) לשנת 2001, מסווג ומפריד בין תסמונות ה[[היפרסומניה]] (הפרעותהפרעת עייפות מופרזת בשעות היום), נרקולפסיה, היפרסומניה אידיופטית והיפרסומניה נשנית ( כמו [[תסמונת קליין לוין]]). הסיווג הבינלאומי מוסיף ומסווג את הנרקולפסיה חלוקה נוספת - נרקולפסיה שבנוסף מתאפיינת גם בקטפלקסיה ונרקולפסיה ללא קטפלקסיה.{{הערה|שם= Hypersomnia foundation-about|1={{cite web |url=http://hypersomniafoundation.org/about-hypersomnia |title=About Hypersomnia |publisher=Hypersomnia Foundation |accessdate=2013-01-25}}}} ה- ICSD מגדיר נרקולפסיה כ"הפרעה שהגורם לה לא ידוע, המתאפיינת בעייפות מוגזמות, אשר בדרך כלל מלווה בקטפלקסיה ותופעות שנת REM - נוספות, כגון שיתוק שינה והזיות היפונגגיות". הוא גם קובע סטנדרטים בסיסיים לאבחנה של נרקולפסיה, דרך שני סטים של קריטריונים מוגדרים, כמפורט להלן{{הערה|שם=2001 ICSD|1={{Cite web | last = | first = | title = International classification of sleep disorders, revised: Diagnostic and coding manual | url = http://www.esst.org/adds/ICSD.pdf | publisher = American Academy of Sleep Medicine | year = 2001 | accessdate = 25 January 2013 }}}}:

קריטריונים לאבחון נרקולפסיה מינימאלייםמינימליים, סט ראשון :

*"הרדמויות בשעות היום או שקיעה בשינה ", אשר "מתרחשות כמעט מדי יום במשך 3 חודשים לפחות"

קריטריונים לאבחון נרקולפסיה מינימאלייםמינימליים, סט שני :

*" תלונות על עייפות יתר או חולשת שרירים פתאומית. "

*מאפייני הפרעות שינה כגון : שיתוק שינה, שיבוש בפרק השינה המרכזי (בדר"כ שנת הלילה); הזיות היפנגוגיות ; התנהגויות אוטומטיות.

*[[פוליסומונגרפיה]] עם אחד או יותר מהמאפיינים הבאים : "חביון שינה הנמשך פחות מ -10 דקות", " חביון שנת REM הנמשך פחות מ -20 דקות " ; [[מבחן MSLT]] עם ממוצע חביון שינה של פחות מ -5 דקות ; " שנת REM מיידית, פעמיים או יותר " ( SOREMPs ) (נרקולפטים בדרך כלל חווים את שלב REM של השינה תוך 5 דקות מהרגע בו הם נרדמים, בעוד שרוב האנשים לא חווים שנת REM אלא עד שעה מאוחר יותר.){{הערה|שם=ninds|1={{cite web |url=http://www.ninds.nih.gov/disorders/narcolepsy/detail_narcolepsy.htm |title=Narcolepsy Fact Sheet - NIH Publication No. 03-1637 |work=National Institute of Neurological Disorders and Stroke |publisher=National Institutes of Health |date= |accessdate=2010-08-05}}}}

המאפיין העיקרי אם כן של הנרקולפסיה הוא '''עייפות מופרזת בשעות היום''' (EDS - excessive day time sleeping) גם לאחר שנת לילה מספקת. אדם נרקולפטי צפוי להיות מנומנם, להירדם או להיות מאוד עייף במהלך שעות היום, לעתים קרובות בזמנים ובמקומות שאינם הולמים. אולם אין הם ישנים יתר על המידה, הסיבה לכך היא שאדם נרקולפטי אינו מסוגל לחוות את השינה העמוקה והבריאה אשר אנשים בריאים חווים. למעשה, נרקולפטים חיים את חייהם במצב מתמיד של חוסר שינה קיצוני. תנומות במהלך היום עלולות להתרחש בהפתעה, ובלתי ניתן לעמוד בפניהם מבחינה פיזית. תנומות אלה יכולות להתרחש מספר פעמים ביום והן בדרך כלל מרעננות, אולם למספר שעות בלבד לכל היותר. בהיעדר סימפטומים "דרמטיים" ובולטים אחרים, עייפות מופרזת בשעות היום (EDS) יכולה להתבטא באופן שמאפשר אורח חיים נורמלי ברמה כלשהי. נרקולפטים רבים מתרגלים למצב חוסר השינה עד שאין שמים לב עד כמה יוצא דופן מצבם.

'''קטפלקסיה''' הינה מצב אפיזודי המתבטא באובדן [[טונוס שרירים#טונוס|טונוס שרירים]], הנע בין חולשה קלה כגון רפיון בצוואר או ברכיים, שרירי פנים רפויים, חולשת ברכיים (המכונה לעתים קרובות " קריסת ברך" ){{הערה|1={{cite web|url=http://med.stanford.edu/school/Psychiatry/narcolepsy/symptoms.html |title=Stanford: Narcolepsy Symptoms|publisher=med.stanford.edu |date= |accessdate=2012-05-24}}}}, חוסר יכולת לדבר באופן ברור ועד לקריסת גוף מלאה{{הערה|שם=taumed}}. התקפים בדרך כלל מעוררים על ידי תגובות רגשיות פתאומיות כגון [[צחוק]], [[כעס]], [[הפתעה]] או [[פחד]] ועשויים להימשך בין מספר שניות למספר דקות. במקרים מסוימים, קטפלקסיה עשויה להיות דומה להתקפים [[אפילפסיה#אפילפסיה|אפילפטיים]]{{הערה|שם=taumed|1=http://www.taumed.com/content/adam/browse.jsp?pid=10&cid=000098}}. בדרך כלל, בזמן ההתקף יכולת הדיבור נפגמת, הראייה נפגעת (לדוגמה: ראייה כפולה או חוסר היכולת להתמקד). מנגד, חוש השמיעה ו[[מצב הכרה#מצב ההכרה|מצב הכרה]] נשארים ברמת תפקוד גבוהה. ישנן עדויות על חוויית חושים מוגברים של טעם וריח.{{הערה|1={{cite web|title=Narcolepsy|url=http://medlibrary.org/medwiki/Narcolepsy}}}} לקטפלקסיה השפעה נפשית על חולי הנרקולפסיה. חוסר האונים ורתיעה מפני תגובות אפשריות מביאים חולים רבים לידי חרדה והימנעות מקרבתם של אנשים או מצבים שעלולים לעורר התקף.

'''[[התנהגות אוטומטית]]''' היא תופעה בה אדם ממשיך לתפקד (לדבר, להעביר חפצים וכו ') כשלמעשה הוא נתון בשינה. לכשהואכשהוא מתעורר לא יהיה לו שום זיכרון את המעשה. ההערכה היא כי עד 40 אחוזים מהאנשים הלוקים בנרקולפסיה חוו התנהגות אוטומטית.

כמו שנאמר, ברוב המקרים, התסמין הראשי להופיע של נרקולפסיה הוא עייפות קיצונית בשעות היום. שאר התסמינים יכולים להופיע לבד או כצירוף, חודשים עד שנים לאחר ההרדמויות היומיות. ישנה וריאציהשונות רבה בהתפתחות, חומרתבחומרה וסדרובסדר הופעת הקטפלקסיה, שיתוק שינה והזיות היפנגוגיות בכל אדם ואדם. רק כ -20-25 אחוזיםאחוז מאנשיםמהחולים המאובחנים בנרקולפסיה יחוו את כל ארבעת הסימפטומים. העייפות הקיצונית בשעות היום נמשכת בדרך כלל לאורך כל חייםהחיים בעוד שההזיות ההפינגוגיות ושיתוק השינה יכולים לחלוף. קטפלקסיה נחשבת בדרך כלל מאפיין ייחודי של נרקולפסיה בעוד ששיתוק שינה ואת הזיותוהזיות היפנגוגיות יכולים לחוות גם אנשים להםשאין איןלהם נרקולפסיה, בתדירות גבוהה יותר אצל אלו אשר הסובלים ממחסור קיצוני של שינה.

בדרך כלל, כאשר אדם ער, [[תבנית גלי המוח#אלקטרואנצפלוגרם|גלי מוח]] ניתנים לתיאור על ידי מודלים שונים כתבנית אופיינית. כאשר אדם נכנס לשלב [[השינה העמוקה]], גלי המוח הופכים איטיים יותר ופחות סדירים. מצב שינה זה נקרא שינה ללא ריצוד עיניים מהיר ( non rapid eye movment - NREM ). לאחר כשעה וחצי של שנת NREM, גלי המוח מתחילים להראות דפוס פעיל יותר. מצב שינה זה, שנקרא שנת ריצוד עיניים מהיר או בקיצור [[שנת REM#שינה|רע"מ]] ( REM-rapid eye movments), הוא השלב המזוהה ביותר עם תהליך החלימה. בשלב זה הגוף נתון תחת א-טוניית REM, [[שיתוק#שיתוק|א-טונציה]] (ריפיון) של השרירים המשורטטים המונעת מהם לפעול.

בנרקולפסיה, סדר ואורך פרקי שנת NREM וREMו-REM מופרעים, כששנת ה-REM מתרחשת מיד עם תחילת השינה במקום לאחר פרק של שנת NREM. לפיכך, נרקולפסיה היא הפרעה שבה שנת REM מופיעה שלא בזמן נורמלי. כמו כן, חלק מהמאפיינים של שנת REM, אשר מתרחשים רק בזמן שינה כמו: א-טונציה שרירית, שיתוק שינה, וחלומות מתרחשים מחוץ לזמן השינה. לדוגמה, חוסר שליטה שרירית יכול להתרחש במהלך ערות בזמן התקף קטפלקסיה, יש הטוענים כי זוהי חדירה של אטוניציית רע"מ אל זמן העירות. שיתוק שינה וחלומות יכולים להתרחש גם בזמן בזמן שינה או בזמן עירות. במילים אחרות, המוח אינו עובר את השלבים הרגילים של הרדמות ושינה עמוקה אלא עובר מעברים חדים בין שנת רע"מ לעירות. שנת הלילה לא כוללת שינה עמוקה ברמה מספקת, ולכן המוח מנסה "לפצות" על כך במהלך היום, ומכאן העייפות המוגברת.

[[עצבים#עצב|השליטה העצבית]] בזמן מצבי שינה נורמלים והקשר לנרקולפסיה מובנים באופן חלקי בלבד. שינה נרקולפטית מאופיינת במעברים פתאומיים ממצב עירות לשנת REM עם מעט או ללא מעבר דרך שינה שאינה - REM. השינויים ב[[מערכת העצבים#מערכת העצבים|מערכות המוטוריות]] וה[[פרופריוצפטיביות]] במהלך שנת REM נחקרו בשני מודלים - אדם ובעלי חיים. במהלך שנת REM נורמלית, די -פולריזציית ה[[נוירון#נוירונים|הנוירונים המוטוריים]] שב[[עמוד השדרה]] וב[[גזע המוח]], מייצרת א-טוניה (ריפיון) כמעט מלאה של [[שריר#שרירים|שרירי שלד]] באמצעות מסלול [[מוליך עצבי#הולכה עצבית|רטיקולוספינאלי יורד מעכב]]. [[אצטילכולין]] עשוי להיות אחד מה[[הולכה עצבית#מוליך עצבי|מוליכים העצביים]] המעורבים במסלול זה. בנרקולפסיה, לעיכוב ברפלקסים של מערכת התנועה בזמן קטפלקסיה יש מאפיינים דומים אותם ניתן לצפות, בדרך כלל, בשנת REM רגילה.{{הערה|שם=ninds}}

|date= September 2000}}}} נראה שיש מתאם בין הופעת נרקולפסיה ומופעים מסוימים בגנים של HLA, על אף שהוא לא הכרחי לקיומןלקיומם של סימפטומים אלו. וריאציות אלו אשר במתחם HLA נחשבים כמגדילים את הסיכון לתגובה [[אוטואימוניה#מחלת חיסון עצמי|אוטואימונית]] לתאי עצב מייצרי חלבון במוח. החלבון שנוצר, הנקרא [[היפוקרטין]] (hypocretin) או [[אורקסין]] (orexin), אחראי על דפוסי [[תיאבון]] ושינה.{{הערה|שם=mignot|1={{cite journal |last=Mignot |first=E |title=A commentary on the neurobiology of the hypocretin/orexin system |journal=[[Neuropsychopharmacology (journal)|Neuropsychopharmacology]] |volume=25 |pmid=11682267 |issue=5 Suppl |doi= 10.1016/S0893-133X(01)00316-5 |pages=S5–13

נרקולפסיה מקושרת ביותר מאוד עם ה[[גנוטיפ]] HLA-DQB1*0602 .{{הערה|שם=Maret|1={{cite journal |last=Maret |first =S |coauthors=Tafti M |title=Genetics of narcolepsy and other major sleep disorders |journal=Swiss Medical Weekly |volume=135 |issue=45–46 |pages=662–5 |publisher=EMH Swiss Medical Publishers Ltd. |url=http://www.smw.ch/docs/pdf200x/2005/45/smw-11162.pdf |format=PDF |pmid=16453205 |accessdate=2008-03-07

בשנת 2004, חוקרים באוסטרליה גרמו לסימפטומים דמויי נרקולפסיה בעכברים על ידי הזרקת [[נוגדנים#נוגדן|נוגדנים]] שמקורם בבני האדם נרקולפטים. המחקר שפורסם ב-The Lancet נותן ראיות חזקות המצביעותמצביע על הקשר החזק שבין מקרי נרקולפסיה וגורמים אוטואימוניים.{{הערה|1={{cite news |url=http://news.bbc.co.uk/1/hi/health/4081225.stm |title=BBC News article |date=2004-12-13 |accessdate=2010-01-06}}}}

ב-2010, נחקר קשר חלש בין [[חיסון]] [[שפעת]] של GlaxoSmithKline ונרקולפסיה אצל ילדים בשל שכיחות גבוהה יותר של נרקולפסיה בילדים איריים, פיניים ושבדיים לאחר חיסונים.{{הערה|1={{cite news| url=http://www.lakemedelsverket.se/english/All-news/NYHETER-2010/The-MPA-investigates-reports-of-narcolepsy-in-patients-vaccinated-with-Pandemrix/| work=[[Swedish Medical Products Agency]] | title=The MPA investigates reports of narcolepsy in patients vaccinated with Pandemrix | date=2010-08-18 | accessdate=2010-08-19}}}}{{הערה|1={{cite news| url=http://www.thl.fi/fi_FI/web/fi/tiedote?id=22930| work=[[National Institute for Health and Welfare (Finland)|National Institute of Health and Welfare]] | title=Terveyden ja hyvinvoinnin laitos suosittaa Pandemrix-rokotusten keskeyttämistä | date=2010-08-24 | accessdate=2010-08-24}}}} המכוןמכון הבריאות והרווחה הלאומי של [[פינלנד]] ממליץהמליץ להשעות את חיסוני פנדמריקס עד לחקירה נוספת. באמצע נובמבר 2010, דווחו 37 מקרים של נרקולפסיה אצל ילדים על ידי רופאים. בהשוואה לממוצע הרגיל של 3 מקרים של נרקולפסיה ילדים בשנה.{{הערה|1=[http://www.yle.fi/uutiset/news/2010/11/ties_between_big_pharma_and_thl_draw_complaints_2147563.html YLE News 17 November 2010: Ties Between Big Pharma and THL Draw Complaints]}} ב[[שבדיה]], Läkemedelsverket (סוכנות המוצרים הרפואיים של שבדיה) ערכוערכה מחקר במהלך 2009-2010. הם מצאו כי "השכיחות של נרקולפסיה עם קטפלקסיה בילדים/בני נוער באוכלוסייה השבדית עלתה במהלך תקופת מגפת השפעת והחיסון, לצד ירידה מהירה בשכיחות בתקופה שלאחר המגפה". מסקנתם היא כי התוצאות הללו "מספקות ראיות מאוששות כי החיסון עם פנדמריקס במהלך תקופת המגפה יכול להיות קשור לעלייה בסיכון לנרקולפסיה עם קטפלקסיה בילדים/מתבגרים 19 שנים ומטה."{{הערה|1=http://www.lakemedelsverket.se/upload/nyheter/2011/Fallinventeringsrapport_pandermrix_110630.pdf}} זמן מה לאחר מכן, מחקרים שנעשו ב[[סין]] ופורסמו בכתב העת Nature reviews neurology הראו כי זיהום השפעת עצמו ,ו-H1N1 בפרט, יכול לגרום להתפרצות נרקולפסיה.{{הערה|1={{cite journal |doi=10.1038/nrneurol.2011.134 |title=In brief |journal=[[Nature Reviews Neurology]] |volume=7 |issue=10 |pages=537 |pmid=21984118 |last1=Wood |first1=H

האבחנה היא קלה יחסית כאשר כל הסימפטומים של נרקולפסיה קיימים, אבל אם התקפות השינה הן מבודדות והקטפלקסיה קלה או נעדרת, האבחנה היא קשה יותר. שלוש בדיקות שנמצאות בשימוש נפוץ באבחון נרקולפסיה: [[בדיקת פוליסמנוגרם]] (polysomnogram) , בדיקת ריבוי חביון שינה ( MSLT ) , וסולם העייפות של אפוורת' (Epworth). בדיקות אלה מבוצעות בדרך כלל על ידי מומחה שינה.

בדיקת פוליסומנוגרם (Polysomnogram) כרוכה בהקלטה רציפה של גלי המוח בזמן שינה וכמו גם תפקוד מספר פונקציות של עצבים ושרירים בזמן שנת הלילה. נרקולפטים כאמור, נרדמים במהירות, נכנסים לשנת REM מוקדמת, ועלולים להתעורר לעתים קרובות בלילה. Polysomnogram עוזר כמו כן, Polysomnogram עוזר לזהות הפרעות שינה אפשריות אחרות שעלולות לגרום לעייפות בשעות היום.

למבחן ריבוי חביון השינה, ניתנת לאדם ההזדמנות לישון כל שעתיים וזאת בזמן שעות העירות הנורמליות. תחילה, יישן המטופל במעבדה את שנת הלילה לשם בדיקות פרק השינה הגדול. למחרת יעבור המטופל לעבור בדיקות מרובות ויתבקש לנמנם או לישון לאחר שזה ישן 8 שעות בלילה הקודם. הבדיקות שמות דגש על משך זמן שלבי השינה השונים (חביון תחילת שינה). בדיקה זו מודדת את מידת עייפות בשעות היום וגם מזהה תוך כמה זמן מתחילה שנת ה-REM מהרגע בו נרדם. האדם הנרקולפטי כאמור, צפוי להרדם במהירות ולהתחיל בשנת REM מוקדמת. אולם לעתים, בדיקת חביון השינה מרובה יכולה לגרום [[בדיקת השערות#בדיקת השערות|לתוצאה שלילית כוזבת]] לנרקולפטים.{{הערה|1=Thorpy, M.J.; Westbrook, P.; Ferber, R.; Fredrickson, P.; Mahowald, M.; Perez-Guerra, F.; Reite, M.; Smith, P. The clinical use of the Multiple Sleep Latency Test" ''Sleep'' 1992; 15:268–276.}}

|date= 2002}}}} עם זאת, הבדיקה דורשת חוליםמהחולה לעבור [[ניקור מותני]] כדי לשאוב את הנוזל המוח-השדרתי.

נרקולפסיה ניתנת לטיפול במידה משמעותית , אך לא ניתן לרפא ממנהלרפאה.{{הערה|1={{cite web|url=http://med.stanford.edu/school/Psychiatry/narcolepsy/medications.html |title=Stanford: Narcolepsy Medications (Stanford)|publisher=med.stanford.edu |date= |accessdate=2012-05-24}}}} הטיפול הוא ספציפי ומותאם לאדם, ומבוסס על תסמינים ותגובה לטיפול . הזמן הנדרש כדי להגיע לכדי שליטה אופטימלית על התסמינים משתנה, ועשוי להימשך מספר חודשים או יותר. התהליך כרוך בהתאמת התרופות, ושליטה מלאה בסימפטומים היא נדירה. בעוד תרופות הניתנות לבליעה הן האמצעי העיקרי והרשמי בטיפול בנרקולפסיה, שינויים באורח חיים גם הם חשובים.