רשות הציבור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 7:
למשל, יצירותיו של חיים נחמן ביאליק נמצאות כיום בנחלת הכלל, משום שחלפו למעלה משבעים שנה מאז מותו, בשנת 1934.
 
בתחום הפטנטים, כאשר ההגנה המשפטית פוקעת, כל גורם רשאי ליצור את ההמצאה, בכפוף למגבלות בדינים אחרים. כך, כאשר פטנט על תרופה פוקע, יכולות חברות תרופות אחרות לייצרו, וזו נקראת תרופה גנרית. אך כמובן, עדיין דרוש אישור של משרד הבריאות לשיווק התרופה.
 
[[גארט הרדין]] במאמרו האקדמי '''[[הטרגדיה של נחלת הכלל|הטרגדיה של המאגר המשותף ]]''' (או 'הטרגדיה של נחלת הכלל' על פי תירגוםתרגום אחר) הראה כיצד שיתוף במשאבים ללא שיתוף בהוצאות, מביא לשימוש יתר של המאגר המשותף, עד שהמאגר מתכלה לחלוטין. דוגמה קלאסית היא של מרעה שנמצא בבעלות משותפת, שהפרות שרועות בו הן בבעלות פרטית. כדי לפתור את הכשל הזה, שאותו כינה "הטרגדיה של המאגר המשותף", הפתרון שהציע הוא קניין פרטי, שבו המאגר המשותף יפוצל, וכל אחד יהיה בעלים של חלק, ובאותו חלק ישאיישא בעלויות וייהנה מהרווחים.
 
בתרבות הדיגיטלית, נחלת הכלל נתפסת כאינטרס ציבורי חשוב.