פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 3,558 בתים, לפני 4 שנים
הוספת פסקה בדבר השקפותיו
וכאן אלפראג' מן נסך הד'א יום אלגמעה כ"ט מן אלול סנה' ה'רמ"ה ליצירה, והי סנת א'תשצ"ו לשטרות לכלות הפשע ולקרב הישע אכתמ"ש..."
רבנו נפטר לאחר שנת ה'רמ"ו ליצירה (1486) כנראה בצפת, שכן בשנה זו העתיק שם פירוש על ספר מורה נבוכים לרבי משה בן יהושע נרבוני.
 
== השקפותיו ==
* כדרכם של חכמי תימן הראשונים, ראה באמונה במציאות השדים דמיונות בטלים ודעות משובשות, הוא מבקר קשות את המאמינים בה, בפרט את היהודים שחיו בארצות אירופה שהיו אדוקים באמונה זו. כך הוא כותב בפירושו למשנה תורה לרמב"ם הלכות ברכות פרק ו הלכה ט"ז: <nowiki>'''</nowiki>"וגם באותן הימים אמר אחד מחכמי תלמוד, שהוא שאל אותן (=כלומר, את השדים) למה אתם מקפידין על מקצת בני אדם, ועל מקצתן אין אתם מקפידין, אמרו לו, דקפיד קפדינן עליה, דלא קפיד לא קפדינן, ודבר זה ברור למבינים, מפני שכל המשבש דעתו באלו ההבלים ומתפחד מהן, כשיארע לו הזק, יתלה אותו בהן, וכל זה דמיונות בטלים שאינם פועלים אלא בחסירי השכל, וכך אמרו, כל מי שדעתו שלימה ואינו מהרהר באלו הדברים לא ירא מהם, לפיכך לא יהיה לו הזק, וכל זה בא מכח המדמה הקרוי אלמכיילה (=המדמה). ולא הארכתי בזה אלא מפני שרוב האירופים ומקצת מן הארצות האלו (=כלומר, מקצת האנשים שבארצות המזרח), עדיין דעתם משובשת באלו ההבלים".<nowiki>'''</nowiki> יוצא מדברי רבי סעדיה שהוא סבור שחז"ל ניסו לבער את האמונה במציאות השדים שפשטה בין המון העם, והייתה מגונה עליהם.
 
* גם על דברי חז"ל האומרים כי לפני כניסתו של אדם לבית הכיסא עליו לומר לשני המלאכים המלווים אותו שלא יכנסו איתו למקום הטינופת בלשון "התכבדו מכובדים" הוא מעיר שאין הכוונה במקרה הזה למלאכים ממש (שאמנם מציאותן קיימת), אלא למחשבותיו של האדם, וכך הוא כותב: <nowiki>'''</nowiki>"לפי שהמון העם סוברים שדברי רז"ל כפשטן, שהקב"ה מוסר לכל אחד שני מלאכים, אחד כותב זכיותיו ואחד כותב חובותיו, ולהם הוא אומר כשיכנס לבית הכיסא התכבדו מכובדים וכו, שהמלאכים קדושים ואינן נכנסים למקום הטנופת, והם לא אמרו זה אלא להפחיד האדם, שהרי כשיחשוב שיש מלאכים כותבין מה שיעשה ויירא ויפחד מבוראו ולא יעבור עבירה, וסוד מאמרם ז"ל בזה המקום, שמחשבות האדם ויצריו הם המלאכים, כי כל עושה דבר נקרא מלאך, ואמרו רז"ל אסור להרהר בדברי תורה במקום הטנופת, לפיכך הוא מזהיר עצמו כשיכנס לבית הכיסא ואומר למחשבותיו התכבדו מכובדים קדושים, שהמחשבות שמשיג בהם גבורת הבורא וייחודו הם קדושים, ובגמרא אמרו, אומר המתינו לי עד שאכנס, וכן הוא הדבר, כי האדם השלם במעשיו הוא תמיד מחשב בדברי תורה ובידיעת הבורא, לפיכך כשיכנס למקום הטנופת יזכיר עצמו להעמיד מחשבותיו מדברי תורה וחכמה עד שיצא".
 
==חיבוריו==
משתמש אלמוני