חזנות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1ניסיו\2\3
שורה 41:
אמריקה גם תרמה את החזן [[שמואל מלבסקי]], החריג בנוף החזנות, ששילב את בנותיו המוכשרות בהרכב מוזיקלי יוצא דופן שמהווה התרסה כנגד ההלכה היהודית האוסרת על נשים לשיר את התפילות. למרות החריגה מהמסורת, קנתה משפחת מלבסקי מעריצים רבים ברחבי העולם היהודי ואחד משיריה ("הבן יקיר לי") אף זכה לביצועים של זמרים ולהקות ישראליים.
 
תור הזהב של החזנות האשכנזית נמשך עד שלהי המאה ה-20 והחל דועך לאיטו, אולם מאז 1986 החל המוזיקאי ד"ר [[מרדכי סובול]] לקיים קונצרטים סימפוניים של חזנות כמו גם תפילות שבת. קונצרטים אלו הביאו אט אט לתחייתה של החזנות והיום מתקיימת סדרת מנויים של 6 קונצרטים שנתיים, עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית ואלפי איש ממלאים את אולמות הקונצרטים בארץ. עד כי לאחרונה שוב מופיעים בה סימני תחייה. דוגמה בולטת היא החזן הצעיר [[יצחק מאיר הלפגוט]], תלמידם של ד"ר מרדכי סובול והחזנים [[נפתלי הרשטיק]], [[משתמש:Meshel/יצחק_אשל_(פרידלנדר)|יצחק אשל (פרידלנדר)]] ושמואל ברוך טאובה שאלבומיו זוכים להצלחה מסחרית ואלפי שוחרי חזנות נוהרים להופעותיו.
בשנים האחרונות הופיע הלפגוט, עם התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק ב "איברי פישר הול" ובאולם "ה[[מטרופוליטן אופרה]]" של ניו יורק בניצוחו של הד"ר מרדכי סובול. מזה כמה שנים התחבבו לחניו של הרב [[שלמה קרליבך]] על הדור הצעיר וחדרו אף הם לחזנות האשכנזית, אט אט הם מושרים בחלק מבתי הכנסת, בעיקר בתפילות השבת. קהלים נוספים הנאמנים לחזנות האשכנזית מצויים כיום בבתי כנסת גדולים בערים הגדולות בארץ ובקהילות יהודיות ברחבי העולם.