פצצת גרנד סלאם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏עיקרון הפעולה של הפצצה: קישורים פנימיים
שורה 5:
הפצצה השתייכה למשפחת פצצות שכונתה "פצצות [[רעידת אדמה]]" (Earthquake bombs) ויועדה להריסת מבנים. לאחר הטלתה הייתה הפצצה מגיעה בנפילתה למהירות גבוהה (למעלה מ-500 [[קילומטר לשעה]]). היא הייתה פוגעת בקרקע, חודרת לתוכה ומתפוצצת מתחת לפני השטח. ההתפוצצות הייתה יוצרת מכתש או חלל תת-קרקעי (camouflet) שהיה עשוי למוטט מבנה שניצב מעליו. אפקט ההרס העיקרי של הפצצה נועד להיות מושג באמצעות גלי ההדף התת-קרקעיים שהיא הייתה מחוללת, אשר היו מערערים את יסודות המבנה אליו כוונה הפצצה.
 
פצצת הגרנד סלאם היוותה גרסה מוגדלת של פצצת ה[[טולבוי]] בת חמש הטונות – אף היא פצצת רעידת אדמה - אשר הוכנסה לשימוש בחיל האוויר המלכותי בשנת [[1944]]. שתי הפצצות פותחו על ידי ה[[מדען]] ה[[הממלכה המאוחדת|בריטי]] בארנס ווליס (Barnes Wallis) - מפתח "[[פצצה קופצת|פצצת הניתור]]", אשר שימשה את חיל האוויר המלכותי לשם [[מבצע נזיפה|הבקעת הסכרים בחבל הרוהר]] בגרמניה ב-[[1943]].
 
הפצצה לא תוכננה ממש לשם חדירת תקרות [[בטון]] ולא פעם התפוצצה מוקדם מדי, או התפרקה בפגיעתה, אך היא הייתה יעילה יותר מסוגי הפצצות האחרים (למעט פצצת הטולבוי).