ההתקוממות השיעית בתימן – הבדלי גרסאות

מחודש יוני עד חודש אוגוסט [[2004]], כוחות הביטחון של [[תימן]] לחמו בתומכיו של אל-חות'י בצפון<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://news.bbc.co.uk/2/hi/middle_east/3863463.stm|כותרת = Clashes 'leave 118 dead' in Yemen|תאריך = באתר BBC, 3 ביולי 2004}}</ref>. מניין ההרוגים בעימותים נע בין 500 ל-1,000 איש. ב-[[10 בספטמבר]], כוחות הביטחון הרגו את אל-חות'י, ומאז מי שהוביל את המרד היה אחד מאחיו, [[עבד אל-מלכ אל-חות'י]]. אביו, בדר א-דין אל-חות'י, לקח על עצמו את תפקיד המנהיג הרוחני של הארגון.

בין [[מרץ]] לאפרילל[[אפריל]] [[2005]], כ-1,500 בני אדם נהרגו עקב התחדשות הקרבות בין כוחות המשטר לבין תומכיו של אל-חות'י.

במאיב[[מאי]] 2005, המורדים סירבו להצעת החנינה של הנשיא [[עלי עבדאללה סלאח]], משום שהתנאים שהם הציבו עבור כניעתם לא התקבלו על ידי הממשלה ועימותים ספורדיים בין הצדדים נמשכו. ב-[[21 במאי]], הממשלה פרסמה את הערכתה את השפעת ההתקוממות על המדינה והכריזה כי במהלכה נהרגו 552 איש, נפצעו 2,708 בני אדם נוספים וכי היא גרמה לפגיעהלנזק כלכליתכלכלי בסך 270 מיליון דולר.

ב-[[23 ביוני]] נכנע המפקד הצבאי של המורדים עבדאללה א-רוזמי בפני השלטונות לאחר שמתווכים שבטייםמטעם השבטים הגיעו להסכם עם הממשלה.

סבב לחימה שלישי פרץ בחודש נובמבר [[2005]] ונמשך עד לתחילת [[2006]]. במהלך הסבב הזה, [[שבט המדאן]] הפרו-ממשלתי, שהונהג על ידי שייח' עבדאללה אל-אווג'ארי, לחם בשבטים פרו-חות'ים, שניסו להתנקש בגורם במשרד המשפטים במחוז [[דמאר]]. הלחימה הסתיימה לפני הבחירות לנשיאות שנערכו באותה ובשנה. ב[[מרץ]] 2006 ממשלת תימן שחררה יותר מ-600 לוחמים שיעים ש[[שבויי מלחמה|שבתה]] במהלך הקרבות. אין מספרים רשמים בנוגע למספר ההרוגים בסבב זה, אך הם היו נמוכים באופן משמעותי מסדרת הקרבות הקודמת.

גל חדש של אלימות התחילפרץ ב-[[28 בינואר]] [[2007]], כשחמושים תקפו בו זמנית מבני ממשלה במחוז [[צעדה]] בצפון המדינה, והרגו שישה חיילים ופצעו 20 נוספים.

תקיפות נוספות אירעו ב-[[31 בינואר]], שגרמושבמהלכן לשישהנהרגו הרוגיםשישיה בקרב החיילים ולפציעתםחיילים שלונפצעו עשרה נוספים. ב-[[1 בפברואר]] נהרגו עשרה חיילים ו-20 נוספים נפצעו בהתקפה על מחסום בסמוך לגבול עם [[ערב הסעודית]]. אף על פי שלא היו דיווחים רשמיים על מספר ההרוגים בשורות המורדים השיעיםה[[שיעים]], מקורות ממשלתיים טענו כי שלושה לוחמים נהרגו בפעולה של כוחות הביטחון אחרי ההתקפה ב-31 בינואר.

בחודש [[פברואר]] החלה הממשלה במבצע רחב היקף נגד המורדים בהיקף שלשכלל כ-30,000 חיילים. עד ה-[[19 בפברואר]], כ-200 מאנשי כוחות הביטחון ויותר מ-100 מורדים מתו במהלך הקרבות. במהלך השבועיים הבאים נהרגו עוד 160 מורדים, כמו גם סטודנט [[צרפת|צרפתי]].

הסכם [[הפסקת אש]] הושג ב-[[16 ביוני]] [[2007]]. מנהיגי המורדים הסכימו להניח את נשק ולצאת לגלות ב[[קטאר]], שתיווכה בין הצדדים הנצים, וממשלת [[תימן]] שחררה מורדים ששבתה, סייעה במימון שיקום האזור ועזרה לעקורים לשוב לבתיהם.

עד סוף [[2007], מספר ההרוגים בהתקוממות עמד על כ-1,500, בהם 800 חיילים, 600 מורדים ו-100 אזרחים.

העימותים התחדשו באפריל [[2008]], כששבעה חיילים מצבא מ[[צבא תימן]] נהרגו במארב שהציבו המורדים ב-29 ב[[אפריל]]. ב-2 ב[[מאי]], 15 מתפללים נהרגו ו-55 נוספים נפצעו בפיצוץ שאירע במסגד בן סלמן במחוז [[צעדה]], כשקהל רב של אנשים סיימו את [[תפילות יום השישי]]. הממשלה האשימה את המורדיםהחות'ים בפיגוע, אולם ה[[חות'ים]] הכחישו כי הם האחראים. זמן קצר לאחר ההתקפה, שלושה חיילים וארבעה מורדים נהרגו במהלך חילופי אש שהתרחשו בשעות הלילה.

ב-18 באוגוסט 2014, החות'ים החלו בסדרת הפגנות המוניות בבירה [[צנעא]] נגד העלייה במחירי הדלק. ב-[[21 בספטמבר]] הם [[הקרב על צנעא (2014)|השתלטו על העיר]] וראש הממשלה מוחמד בסינדוואה התפטר בעקבות זאת. המורדים חתמו על הסכם להקמת ממשלת אחדות עם גורמים פוליטיים אחרים. ההפגנות אופיינו בעימותים בין החות'ים לממשלה כמו בעימות בין החות'ים לאלל[[אל-קאעדה בחצי האי ערב]]. לפחות 340 בני אדם נהרגו בפאתי הבירה במהלך שבוע של לחימה בין המורדים השיעים והלוחמים הסונים בטרם נפלה צנעא. הממשלה החדשה הושבעה ב-[[9 בנובמבר]] [[2014]], אולם החות'ים ומפלגת קונגרס העם הכללי הודיעו כי לא יהיו חלק ממנה.

המשבר החריף כאשר החות'ים תקפו את ארמון הנשיאות ואת משכנו הפרטי של הנשיא האדי בינואר [[2015 ]] והשתלטו עליהם במהירות. ב-22 בינואר הודיעו הנשיא ושריו על התפטרותם. המורדים השיעים הכריזו כי הם לוקחים לידיהם את השליטה המלאה על הממשלה ב-6 בפברואר, כשפיזרו את הפרלמנט והקימו מועצה מהפכנית בראשות מוחמד עלי אל-חות'י שתהיה אחראית לענייני המדינה.