היינריך הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה – הבדלי גרסאות

באותה שנה דיכא היינריך מרד שארגנו נגדו הסקסונים ב[[קרב לאנגנזאלצה הראשון]].

 

 

ה[[אפיפיור]] [[גרגוריוס השביעי]], שביקש לערוך רפורמה ([[הרפורמה הגרגוריאנית]]) שתעמיד את סמכות האפיפיור מעל לזו של הקיסר בהיבטי מינוי והדחת [[בישוף|בישופים]] חיבר מסמך בשם "דיקטטוס פפה" ([[התכתיב האפיפיורי]]). סעיף 12 בדיקטט קובע ש"מותר לו (לאפיפיור) להדיח קיסרים". היינריך הרביעי הגיב לפרסום המסמך בכינוס [[סינוד]] ב[[וורמס]] בו הדיחו 24 בישופים גרמניים ושני בישופים איטלקיים את האפיפיור. בתגובה, [[נידוי (נצרות)|נידה]] האפיפיור את היינריך ב־[[22 בפברואר]] [[1076]], ושחרר את הוואסאלים שלו מחובת הנאמנות כלפיו. כאשר היה האפיפיור בדרכו לוועידה ב[[אוגסבורג]], שמע כי היינריך בדרכו אליו. מאחר שחשש מהתקפה, מצא מחסה ב[[טירת קנוסה]], שהשתייכה ל[[מטילדה רוזנת טוסקנה|מטילדה]] רוזנת [[טוסקנה]]. עם זאת, כוונתו של היינריך הייתה לבקש מהאפיפיור [[מחילה (נצרות)|מחילה]] כדי לבטל את החרמתו. הוא שלח אליו שליחים מספר פעמים, אך האפיפיור סירב לקבלם. לבסוף בא היינריך בעצמו, בלוויית אחדים מאנשיו, אל שער הטירה, ובמשך שלושה ימים ניצב שם, בשלג, וביקש מהאפיפיור רחמים ומחילה. בסופו של דבר ניאות האפיפיור להסיר את החרם ולמחול לו, אירוע זה נודע כ'''"[[הליכה לקנוסה]]"'''.

 

== לקריאה נוספת ==

 

[[קטגוריה:קיסרי האימפריה הרומית הקדושה]]