חורבת קייאפה – הבדלי גרסאות

האתר נמצא ב[[עמק האלה]], במקום שהיה בעל חשיבות אסטרטגית ב[[ממלכת ישראל המאוחדת]]. הוא שוכן על גבעה בגובה כ-325 מ' מעל פני הים, בצדה המערבי של השפלה הגבוהה, ושולט על אם הדרך העולה משפלת החוף ה[[פלשתים|פלשתית]] ל[[חברון]] ול[[ירושלים]]. במרחק 2 ק"מ מערבית לאתר נמצא [[תל עזקה]], ו-2.5 ק"מ דרום-מזרחית ממנו, [[שוכה|תל שׂוֹכֹה]]. שטח האתר כ-23 דונם, ובו שרידים של עיר מבוצרת, מוקפת בחומה ברוחב 4.5 מ' ובגובה 2-3 מ' (במקור הגיעה החומה כנראה לגובה של כ-6 מטר), ובה שני [[שער (מבנה)|שערים]]. עובדה זו היא ייחודית בהשוואה לאתרים יהודיים עתיקים בארץ ישראל, וייתכן שהיא מקור שם העיר "שעריים", המזוהה עם אתר זה. הבנייה איתנהמסיבית, מאבנים [[מגלית]]יות שמשקלן 4-5 טון.

האתר מוכר כבר מאמצע [[המאה ה-19]] עת. דיווחו עליו [[צליינים]] וחוקרים מהעולם המערבי-נוצרי, שביקרואשר ביקרו בארץ הקודש ממניעים דתיים ואידאולוגיים. הראשון שבהם, החוקר הצרפתי [[ויקטור גרן]], ערך שמונה מסעות סקירה בארץ ישראל במטרה לזהות מקומות היסטוריים הנזכריםלפי בתנהתנ"ך, והזכיר את האתר המרשים באחד מסיוריו הרבים. סוקרים נוספים שהזכירוהו היו למשל [[קלוד קונדר|קונדר]] ו[[הוריישו קיצ'נר|קיצ'נר]] (בשנת [[1883]]), ובשלהי המאה ה-20 ([[1996]]) הארכאולוג ד"ר יהודה דגן במסגרת סקר מקיף שערך על אזור השפלה. דגן הציע לזהות את האתר עם עדתיים (יישוב המופיע ברשימות הערים של שבט יהודה), וסבר כי האתר היה מיושב מהמאה ה-9 עד המאה ה-6 לפנה"ס{{הערה|[[יוסף גרפינקל|י. גרפינקל]], ס. גנור ומ. הזל, "חפירות חורבת קיאפה וראשיתה של ממלכת יהודה", עמ' 177.}}. קביעה זו נמצאה שגויה בשנת 2007, עת החלו עונות החפירה המשמעותיותהאינטנסיביות של השנים האחרונות.

ההנעההמוטיבציה העיקרית לביצוע חפירות של ממש באתר ניתנה בעקבות ביצוע חפירות מדגמיות, שבהן התגלו חרצני זיתים, אשר ב[[תיארוך פחמן-14]] נקבע גילם בין 1020 ל-980 לפני הספירה. דוד המלך, לפי החוקרים, חי בין 1040 ל-970 לפני הספירה - בדיוק באותם ימים ובדיוק באותו אזור.

האתר נחפר בשנים [[2007]] - [[2013]] על ידי ה[[ארכאולוג]]ים [[יוסף גרפינקל]] מהמכון לארכאולוגיה ב{{ה|אוניברסיטה העברית}} בירושלים, ו[[סער גנור]], בשיתוף עם [[רשות העתיקות]]{{כ}}{{הערה|1=[http://qeiyafa.huji.ac.il/ דף החפירות באתר האוניברסיטה העברית]}}.